Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 99

- 99 י- ייקור התואר הזה מיש• מקרוב בא נין יהודי י פולניא 8), . ומה מוזר מכלי ׳ לרון> התואיים הפריז הנבנד נזה! צד 77 מכ!זנ נותן אמרי שפר וערוך נפיג נועם ודעה מהסכם «ו״ה! יעליג לויפערבאך מדראהאביפש, נעל המאמר היקר "דנרי מ" הנדפש נמ׳יע | "הנשר" הנ״ל, אשר מצא סן ישכל עוג נעמי כל מיקירי סכמה ישראל ' ודולשיה. .. צד 84 מכתב ממרות על הצדיקים ועל החשידים בארצית *ולין ומשיא, אשי למורת דיס ולדאבון נעש הנאנסים והנאנקים על תוענות המתקדשים האלה, פשה תפשה «שפמת הכת הזאת בצרעת ממארת נכל הארק, ותרננים 'ישני על •מדין.לא די כי יפו שכמם לסגול אותם .9) כי. עוד יסניפו להס ותפמא האין נתוענותיהם. ועתה אסי נא נא ולאה איך פונה צפלגם של. הרנניס הראשונים מכישם של רנני פולין נזמננו 10), כי מדי אלת מתמשדים מפהרים ומתקדשים נם המה, וילמכו עפר כפות מלי הקדושים אשר נארץ, כי שכס ישבתו את מקור משמת ומעין נרעש של הכת הזאת; ראה ראינו את הרבנים ההיו נראשית הולדת (מולדת הון) השערוריה מקנאים קנאת הדת ספהורה נכל מאודם, ובראשם הגאין יענ״ן ז״ל (עם היותו גם הוא מקובל גדול וסשיד׳אמתי) הלא כתי דבריו בשפרו מפפסת שפרים ס״ב פ״ס "ונעניתי משמוע כי עתה מקרוב קמו בת חשידים סדשה ביואלין פאדליע, ונאו מהם נם למדינה זו, שכל עשקס נשפר הזוהר ינשפרי קגלבן, ומאריכים מצי היום בתפלה, תרבה יותר מסשידים ראשונים, שלא היו שוהים במעלה עצמת אלא שעה אמס נלנד, אבל יתר על זה עושים אלו (לעי מי ש לי) נתי״ס מנועות זרות ומשונות ומגונות, מפעמים בידיהם ומנענעים לצדיתם, ראשיתם כפופים לאחוריהם, ופניהם ועיניהם פונים למעלה, נגד מה שאמרו ח״ל שצריך להיות העינים למפה והלב למעלה, ונתנחומא לא נאמר להיות •עינים למרום אלא בשעת קדושה ושגורות כמ״ש נשולס, והרמ״ע בתשובה אקר כל מנועה בתפלה וכעת כרכורים כרכרתי למצוא פשר דבר, להתיר רק קצת התנועעות הגוף בנחת אחור וקדם, לעורר הכוסות ורוחות ס יוניות בלבד הותר וכוי, והקדמונים בתפלתם היו בלי הרגשה, ועפש״ה הימה שומה בעמדם תרפינה כנפיהם ואלה עושים כנסים לעוף השמים. ותמה על עצמך אם לפני מלך ב״יד יעשו כן, הלא ישליכם לארץ עד שאיבריהם יתפרקו, וכל גרמיהון הדיקו, באמת אס הייתי רואה. עושת אלה שלא שערום אבותינו זצ״ל החסידים האמסייס, גזרתינהו לשחקיה בגזרא דפרזלא עכ״ל. ובספרו סלי כתם הנ׳יל ז״ל": ועדיין מתחדשות בכל יום כתות הצומחות מזה הארור (שבתאי צבי) ואחת מתנה הם המרקדים ומספקים ומכים כף אל כף ובאצבע צרדת מוך תעלת י״ח ושאר מעשים מגונים אשר לא שערום אבותינו וזקנינו, כמענו הם בעוני. כעובדי הנע״ל (גי' בלע, גי' צבי, גי' צואה) וכוי אודות הכת החשודה לה בנעים ככנפי. החשודה והאנפה למינה, גונב׳ דעת העליונה וילבכו אדרת צער למען כחש ותחתיה 8) Vgl. Allg. Z. d. Jud. 1849 dir. 6. S. 85. Art. Galizien. 9) ועליהם נאמר ,החמורים סם החלמידים חכמים שנאמר ביששכר חמור נרם' (הל«״א בפי חורח המילה ח״ג פריי) 10) ומל רבנים כאלה »אמרה׳ ברוך ה' שלא משני אנ״ד" (חל׳ כסם מהגאון יענן)