Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 19 (1865)
- Issue
- 31 (1865)
- Date
- 1865-01-01
- Page
- Seite 98 (sequence 99)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 63% known words query
- IRI
…/4785731-4788177-6613327--3101-4788276- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
מלפני המעתיק הזה, שהבין את המלח״האשכנזית ,Larve לא בהוראתה הראשים י (שבן בלשון לומי מולח Larva מזות פני שלים ישעילי ליל) השייכה לעניו׳ של״ל צלם תבנית פני איש משות בששל על משיה הניתן על פני אלם להקהל בו, ושמו במקיא לד״ק "אפל" (מ״א כ׳) או "שתל פנים" (איוב י״ג ונ׳יל) או "כשות עינים" (בלאשית נ״א שהוא "מאשקע" בלע״ז, ובל״ח "פרצוף;" כי אם הבינה בהוראתה, המושאלת בקפיי תולת התולדה, שר״ל שלן העון> בגלגולי השני, בעלם צמחו לו הכנפים, ונקרא אז גשם ,Raupe ומלת לתרגם בהארכת דברים ובסערת מאמרים לאמר, 'שהוא תולעת שרן העון> המשני׳ צורתה. . . וחטא בזה ואשם נגל כוונת הענין ונגל הבנת השכל הישר. והני! בעיקר טעם שתוף השם הזה בלשון' העמים, יגיל עליו רעו השם Puppe המשותף בל״א ג״כ, לשנוי למות השרן בגלגולו השלישי, ולתואר פני איש בצורי! קטנה, כמעשה התרפים שתוק הילדים, שמקורו נ"כ בל״ר Pupulus שר״לנעי, קטן, ונקרא האישון בל״נ PupiLJa שר״ל כמו בל״ע בת עין, שהוא הצלם הקטן הנראה בשחור שבעין,. ולד״ק מקור השם הזה בל" ר הוא משם עצם Poppea אשת נירון קיתל רומי, אשל דאגת מאד על יפי עניה, ותהי האשי! ראשונה אשל נתנה משוה על פניה, לשמור עור פניה מקול ושרב וחויב האדר. והנה הוראה הראשית של שצי השמות: האלה היא תבנית פ נ י א ל ם׳ ] ויען כי המתחפשים באפל יתנו משוה כזאת על פניהם, לכן כנו גם איי עטיפת השרן בעורו ובמטוהו ג״כ בשמות האלה. ואולי מקור שמם הראשי' בל״ע אפרוח מהשם אפל הנ״ל נחוש' מ׳ המשקל, ע״ד "פלתח" (איוב לי), ורק אח״כ הועתק לכנוי כל עופות הקטנים. צד 58 מכתב מוצא מן ישכל טוב מהרב־ החכם הר״פ מיזיש. נר״ו צי 64 שיל טהור ומזוקק מאת המשכיל לעיר לימים ה״ר אברהם בריל. המשכיל הזה נודע לי מקרוב, ומצאתי ברוחו יתרון הכשל מכמה ודעת, ותכונת נפשי דמבה ונשבה למעלה להשכיל להיטיב• צד 65 שני מכתבים מהלב החכם מו״ם «ושף מרדכי יאשט ז״ל אל הרב החכם דורש קדמוניות מו״ה שלמה פרענקל הי"ן. ■המכתבים האלה אם כי רובם שיח ופיג בלי ד״ת, הס בכ״ז יקרים ונעימים׳ כ* אף שיחת חולין של ת״ח צריכה תלמוד, ודברים ריקנים שבהם מלאים גרגירי תועלת כלמין הת״ד "אפילו שימת חולין שלהן שקולת כנגד כל התנרה" (מדים משלי א׳ ט!) בפגם ייקר לנו מאד לשמוע עוד הפעם צלצלי הלשון העבריה על שפת דלי יאתט, אשר לא השמיענו כזאת כעשרים שנה למיוס כתבו «ליצורי, עבריות במ״ע "הציון', שלו, ועוד לו מכתב עברי נדפק בהמגיד זה .כשלם שנים, לד 72 נושח שטר מודעה מיסודי העיר יודענבורג בארן שטייעימאריז בשנת קפ״ז לאלף הנוכח* (שם בשורה השניה צ״ל "בבית הכנשת"). במלה ״להניח" שרצו לתרגם בה העלה האשכנזית lassen נראה איך השתדלו יהוו" אשכנז אז לתרגם מלים גרמניים כצורתם אל לשון עברית טהורה, ואם יין בקושי גדול עלתה בידם. ועוד נשוב נראה במכתב הזה, איך הכנוי "הפריז" שמקורו במקרא משחת בכנוי בן פרין שורר ומורה, השתמשו בו לתומם לאורי שם כבוד ותפארת גם יהודי אשכנז בהחלת האלף הזה, הפך השערתי קצת כי)