Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 93

חבור ק׳ המבחר מר׳ אהרן הראשון נשכה הר״ד מ' הנ״ג, ונזיין תביר הפר אדרת, אליהו מר' אליהו נשייצי נשכת הרנ״ז ת׳ הרי״ז, וכוננות הזאת כפלה גם ניוכתג המגיד להלן בשורותיו המועתקות מקפר אדרת אליהו שכתב נזמככו נשכת הרי'ז וכו' שנל״ת צ״ל כדלעיל הרב"ז, לפי דבריו שם נעלמו שחניר התפר הזה היה יותר ממאתים שכה אחר תנור הפר המבחר הכ״ל לד 37 פיר הלציי נבל הפל הקאווא 5) מאת החכם המלין רי״מ זיידמאן נר״ו. תשיר הקנון הזה כאות בתורי הוד ויפה בחרוזי מן, יהודתו בתוכן כוונתו על מפלי מלך המליצים,,כי נופת תניופכה שפתי זרה וגו' ואחריתה מרה כלענה וגו׳. והכני להעיר אזנך גם הפעם, כי רוח השיר האמתי לא ימאס בנגינות חשק ואש זדה. אם תוכו רצוף דלעת קודם בתועלת לאוזן שומעת, כאשר ראה ראינו בשירי חשק וזמירות אהבה מהמשוררים הקדושים שהע״ה רי״ה רי״ת רשב״ג רמב״ע ורבים כמוהם בנ״ל, והרשות נתונה לאנשי רוח ונעלי נפש ונשמה ימירה, לבאר שירים כאלה נדרך רמז עלי צורות רוחניות אשר רחפו לעיני חזון המשורר כלעיני צופה ומבעו תמונת קגולתו בשמי מרומי דמיוניו, כאשר נעשתה בשירי חשק האיטלקי ,Petrarca אשר קלת מנאדיו החליטו כי עצם חשוקתו ותשוקתו Laura שאהבה נפשו בתעצומות עוז המות, לא היה ולא נברא אלא משל היה על צורה רומנית אשר פעמתהו בשיריו 6). כי כמו שנתאמת על ש' שיר השירים הערת בעל העקידה, שבו יתהלל המקובל בקבלתו והחוקר נמיקרתו שאפי׳ הרמב״ם ז״ל שהשכיל בכל דרכיו להשען על בינת אדם נדרך רבו אריקטו ולא הלך כבני דורו לקראת נחשי מרמזים וקסמי הסודות, שבץ בשירי קודש האלה רמז נמשל על האומה הישראלית, כמ״ם באגרת תימן ז״ל: "ושלמה המלך ע״ה דמה אומנו לאשה יפה בתכלית היופי שאין בה דופי שנאי כלך יפת רעיתי ומום אין בך, ודמה שאר האמונות והסברות שרוצים להמשיכה אליהם ולהחזירה לאמונתם כאנשי הנליעל השטופים נזמה והמפתים הנשים שהם בנות חיל להשיג מהן תאוותם המכוערת וכו׳" עכ״ל; כן מציכו גם בין האחרונים שרצו להתדמות נזה לשהע״ת וחברו שירי חשק ותוכם רצון»: אם דרש פיליסיפיי, כמו "שימות אהבה" בלשון איטלקים מר' יהודה אברבנאל; או רמז מחקר«, כמו שעשה האמן המנצח בנגינות חשק על מינים ועוגב במחברת י״ז את השיר הזה: אמרר <-ny אישה בע_לת בעל יום נו־רדה בית נ1גאפים שקדה היא ח־לזקה בזב ובבל!על לא ךךע1, אלמון ולא ע?ךה לא?־עלה דבר ומתפיזלת החישוק בזרים בעלה גועלת ס1ד כי היו לי נו־אפה ארלת 5) וצריך שש לפקן עש*• דקדוק הלשון: השש אילופי שלא כיון על תהליס כ״נ, כ* אס מל משלי ה', ול״ל אילה׳ המשפט המשקל פעלה, והפעל "׳ולן' שליל נולן אי מלין. — 6) Vgl. Geschichte der alten und neuen Literatur von F. Schlegel. S. Theil S. 10.