Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 94

94 יום נויל^ הרים הכי;לדה ובחו־עזקידז 'מ־עלה היא מעל . ובמל א#ר ך,יא'ע־־גבה בנדה לראות בסוד עירין ואילי מעל רבו שנותיך, ולא זקנה ואענה חיך־תכם צפנה הקרא והוא הסוד א$ר טמנה הלו« (עיין נובלות חכמה «הל״ל יש״ר מקנדיאה בהגהת נובלות אורה דף ה״א) על עגע החומר היולי ל״ד הפילוהופים שדמוהו אל אשת איש (המורה ג' ח') מפזרת דרכיה לכל עובר, לפשוע צורה אמרת; או רעיון געגועי האומה הישראלית אל אהובה שבשמים, כרוב שירי ר״י הלוי, וכמו "שירי שולמית" מהרימ״ז הנ״ל, וכמוהם ל״ד גם שיר אחד הנמצא גשוף הפר אחד קדוש יאמר לו הוא ה׳ אבקת רוכל (דעוה נאווי דוואהר תקנ״ד) שיל חשק כזה: שירי בן חכם ישמח אב ואם אל תשוקתו (תשוקתו?) כי ישרה בעיני והיא חמדתו. נ״ת ויתד וביית בדלת, נ׳ית ויתד ותנועה בהוגר. * ********** במשקל החותם: ob אש־־כמה יפיך תשכח ימיכי. אם אש־בחה מראך מראה אללוים או זיו יהדר שמעזך מחשיך נינוחים או דום' מכון עזבתך על ןל ’בבו־דזים את מ־חמדי את שמחת ןגיוני אם אעז־נחה זיםיןד תשבח;מיד. אמדיות תבונתך עפךה ערבות בשמי לחייה' מלאו לחובות .ידמו לש'3!ך עד־ך קצובות אדמו'שפתותיך *) 'מךם ויקוני אם אש־בחה;פיך תשבח ימיני. ראשך ככרמל הוא עפרה תמימה שערך כארנמן אזנךינעימה ושתי בינות עינך ככסיל וכימה *) הנכון שפהין• לשווי המשקל.