Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 91

91 הנ״ל כמלא רק בז״הל "לפיכך לא נקנרו עצמותיו באין ישראל" דלר# יוהד, יניודאי איזה מהקן הועם הוסין) הכהוב הל), אמי נלדק התפלא עליו הרב אייזלער כר״ו. ובכידון פ׳ י״א על המלך הששי זה נבוכדכאלר וכוי. העירני ידידי האברך הסכם מו״ה «שה חיים לאכדויא נר״ו מעיר מאהלוב, כי יתכן שנזכרון | יעל המאמר כהחלן> הכתוב ירמיה כ״וו פשוק י״ד על נבוכדכאצר "ועבדוהו I יגס את חית השדה נתתי לו" (שגם עון> השמים במשמע וק״ו הוא מהיות הפראים 1) עם הכתוב "נודד כנן> וגו׳ שגם הוא פשוק י״ד בישעיה י׳ על קמזדיב• ולי א״ש שגס זאת מאיזה תלמיד מבולבל ילאה, הנא להישין) ונמלא גורע. ובכלל עינינו רואות כי הרנה משתאות מפרקים מאלה נשתנו ממה שהיו לפני שופרינו הקדמונים, ככה ד״מ נמלא נשפר הקדמוני "כפתור ופרח" «ונאים דברי ר״א הגדול מתחלה פרק ל״ג נשגנון אחר ממה שהם נכושח מלפנינו, כי נמשח שלנו ז״ל שם "וכי ילמק זרע דגן אלא וכוי וכל דבר מעשי תביא לו הקנ״ה מאה שערים של ממון (?) וברכו לכך נאמר ויברכהו הי." וננושח הכפתור ופרח הנ״ל פרק ראשון משנכון מתוקן יותר וז״ל: "וכי ירע דגן זרע ילחק חם ושלום (!) אלא וכוי וכל,דבר שעשר פתח (מה נאוה המלילה לפי״ז!) לו הקנ״ה מאה שערים' של מיני ברכות שנאמר יימלא נשנה ההיא". וכן מפרק ל״ז, תמת הנוסח שלפנינו "לקח אה כל מקנה קנינו שהניא מפדן ארס והיו חמשת אלפים וחמש מאות צאן" הביא הכפתור ופרח שם תנוסח "לקח כל מקנהו ועשר חמש מאות וחמישים" ושתי הנוקמאות האלה נמצאות משולבות בילקוט ז״ל: לקח כל מקנהו ועשר מהם תק״ן מכאן סכל מקנהו ה' אלפים ות״ק." כ״ז מורה בבירור גמור כי ידי תלמידים רבים חלו במדרש הזה הנקרא ע״ש ר״א כנ״ל, והוא דומה אל ס׳ קדר עולם הנקרא מל שם רני יוסי, והעיר עליו החכם רעמ״ה נשי מ״ע א״ב, ואחריו חכם אמד נס׳ שאילת יענן שי׳ ל״ג ז״ל: "אמנם תסכם עיניו בראשו ראה יראה שבמקצת מקומות איזה סכם אחרון דלא עדן) מנביא שלח בהם יד אמר חתימתה כמו שלוותו עלה קמאי דקמאי ומעשים בכל יום גם נספרים אחרים תקראנה כאלה שאיזה תלמיד שלא מדעת רבו כמ״ש הכוזרי מולה עצמו באילן גדול וכותב דעתו כמו שהוא ישר בעיניו נגליון הספר ואח״כ המעמיק ונעל הדפיס מכניס אותו נעצם הספר לסוהר" ע"כ. 2), ואל ספר פירקי היכלות הנקרא על שם ר' ישמעאל כהן גדול "ואינו נמצא בשלמות בדורנו רק קונטרסים נפרדים ומלא טעיות רבות" (עמק המלך בהקדמתו), יאל ברייתא דל״ב מדות הנקרא ע״ש ר״א בנו של ר' יוסי הגלילי, שהעיר עליו הרב המכס בעל 1) ויש קצה שיוע לזה ממ״ש מוסר״נז מקינון נשפר כנימוס נחלק לסו! למודים וזי׳ל: יש פשוקים שמקצרים אופן כמו ונסן הכס!) וקם לו שאין זה מקלח, וכן נפסלת עירובין דן> נ' והביא הנועם דל' -הודה דכהינ אל פחח אולם הניס וזה אינו םשוק, אבל מדקדק הוא מקרא ד כך ר״ל הפקוק, מכיל. 2) אס כ׳ יובאון -עב"ן שם נהשונחו לנש קנאה ויחמרמל ע״ז וישכח שכיח אה דברי עצמו נמעפסה הנ״ל, ומה גם שם נפאילח יענן שיים ב)"הל; שנדבר׳ נבואה הקדושה שלמו •די מעסיקים, אנשים בועלים חרשי משחיה פוחזים ריקים כידוע, וכנראה ג"כ אצלנו נשפר יהום« שי׳ כ״א ימוין ברד" ק ונו" ע״כ. *