Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 90

90 כי רק מאמרי תושיה ושידי «שגג נפש מנקר יצודו ורוח בוחן ונודק ילכדו, לא כן יתר "המליצות והשירים שהמה מהכשיתי הנסורים" (מצרן) לשכמה מהל״ר יש״ר מקנדיאה), נשגם שירי צלצלי שמע ושדופי כל רוח, אשר אך פעמון החרח יעטרם נכתר השיר, שעליהם השג נצדק החכם רא״צ דחז״ל "אל תהי שוטה נחלוזין" (חולין צ״ה ע״נ); וגם המעט הזה ננחלה ניגנו רק . זעיר מזעיר, ועליו אגיד לך נלוח נכון את כל אשל עם לנני, וזה החלי: צד 11 המשך פירוש אנות לאחד מרנותינו הצרפתים ז״ל, ונמצינו למדין ממנו נצד י״נ כי עוד נימיו נודע המשל ההמוני "מלאכה מלוכה" כהיום הזה. צד 15 מבתנ מלא וגדוש דנרי תורה ומכמה ונקודת במין ערך מליצה נעימה מאת הרג החכם מוה״רל אייזלער נרו. נדנר הערתו שם כי המנטא "נענה לו ני" לא נמצא נכל ספרי הקודש, י״ל נדו״ק כי כאמור מצד הפועל ״ענה ני" והלשון כלשון החוזה הזה — נענין תמיהתו על אגדת פדל״א ל״א, שפיר העיר ידידנו הרג החכם מו״ה הילל כהנא נרו (המגיד ש״ז מ״ג) כי כן ננוקח הדפקה החדשה של פדר״א עם ניאול הדד״ל, נעל "קדמות הזוהר" ומנאר אגדת שמואל, נמצא ־נז״הל "אמר לפניו רנון כל העולמים לאיזה נן ל כ ן הנולד ל׳ ע נ י המילה או לנן המילה". אנל אם יצדק הרה״כ ששפטו, לא יזכה נדנרו נעים רות לשונו נגלל ענין זעיר מזעיר כזה, כאלו טעה המכם אייזלער נדני משנה (ראה נענין הזה תוכמת מכם א׳ נהמגיד ש״ז נ״א והתנצלות הרה״כ שם ש״מ ו׳) וכל דני קטטה איננו שיה ננזק "דנרי מכמים ננסת נשמעים, ות״ח מדנים שלום נעולם, וגס דלוגם אהנה". נשגס נבון חופש ונודק נגנזי פדל״א איננו גדול כ״ב מנשוא, כי אם אמנה המצא ימצא איזו שגיאה גדולה או קטנה נאגדות פדר״א, אין אחריותן על ר״א הגדול, ולא אתו ר, לין משעתו : כי נאמת גם המדרש הזה, כמו כמה ששרים קדמונים שלנו, נכתג מתלמידי תלמידיו מפי השמועה נשם ר״א, שהיה שנה רחוקה לכל הספר, כמו שהעירו ע״ז חכמים דנים׳ וכן שלמים, ראה ד״מ נדנרי הגאון יענ׳ן נשפרו ,מטפחת שפרים" ח״א פ״א, ונשדר הדורות נשם שפר היוחשין אודות פדר״א "כי כנר ידוע שאעפ״י שהוא מכונה לדני אליעזר האחרונים עשו פרקיו כמו הזוהר וכוי" ומי יודע כמה ידי זרים מעמיקים מתקנים ומישיפים חלו נו, וכל מנקר מעיל ומאיר על דנרים כאלה הרי זה משונח. ועוד הרמנ״ם ז״ל במו״נ.נ' כ״ו חפש ומצא ל״ד זרות גדולת נפדר״א נמאמרו הידוע "שמים מהיכן ננראו ובו׳." והגאון יענך נמטפחת שפרים מ״נ פ״א שי נ' טרח ליישנ את ל״א ״החכם האמתי" — ״שהרעיש עליו שמ״נ את העולם לחנם מהשרון השגה" (לשון היעק שם). ונתפר "נעלות חכמה" להל״ל יש״ר מקנדיאה עלה א׳ טרח נעל הגהת "נעלות אורה" שם ליישג אח דנרי ל״א אלו עפ״י ח״ה, והשר דון יצחק אנראנינאל (כן כתנו שמו מדפיתי אמשטרדם נשנה שי״ז) נש' "עטרת זקנים" פרק כ״ג עפ״י חקירתו ע״ש, ועיין עוד מזה נש׳ קול יהודה להר״י מוקקאטו ז״ל מאמר נ׳ שי׳ ד׳. ונאמת איננו רחוק כיי גם המאמר כלו "שמיס «הכין ננראו" הנ״ל הוא שית נושפת מאיזה מתפלשן) אחרון, אשר מי נעת הגלות נגלות הדעת האפלטונית הזאת ממומר היולי גס נין מקונלי אומתנו, כאשר נרר היענ״ן שם. ונם נפרק ל״ג אצל העצמות הינשות אין ספק שנותחא מוטעה היא, כי ננוקח הרד״ל