Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 84

4 - — 84 — מזכור נפשי ימי קדם, עת שניכם ילדים לכיס היירוס ואז בנטעי. נעמנים אשל זרועותיהם יתד.ישלבכו, כן נפשותיכם חוברות היו אשת אל ■אחותה/ ומדוע .איפוא .נהפך לבך כחומר חותם? תרעי מני אמי הרפי, עדי אתעשת יום או יומים ועם .לני אמתיק .קוד, למען אדע אם תקוי אם תמדלי! ״תחדלי? תשגה יוכבד בלבה, האמנם כשפל חתום לי דגליה, ואולם אחריש אתאפק, עדי תפתור לי את חידתה." מי יחרות נענו שופר עלי לוח אה רגשות שונות אשר בנפש העלמה הרכה והענוגה עתה שערו, ובמלחמות תנופה אשה באחותה הלחמנה! כתועה נצב על הדרך, מבלי לדעת איזה דיך יבחר, ככה נדמתה גם היא. אס מאזין למצות אמה, הלא בגוד תבגוד באלון- נעורה ואהוב לבה? ואס שמוע תשמע בקול האהבה, תאגיד את נפש אמה עד להתחלות? הה! אכזר, אמרה נלבה, הלבעבור זאת הוצאתני מבור תחתיה, להפילני לעמקי בור יגון ועצב? הלבעבור זאת המלנומני.ממות, למען בכל רגע אשמה אמצה את קבעת כוסו? הלא שוב היה לי למות בבור, מחיות חיי תמרורים כאלה? אמנה יפה ונעמה התבל, לברוכי. ד' אשר נין ההצלחה ישכונו, ובצל כנפיה תסתירמו, לבל יאונה בל רע למו, אך לא ללב נשבר ונדכה, לנפש נענה אשר בעין דומעת תשורינה I ומי לידי יתקע כי. לא ברגע הלזו, אשר נפשי נין תקוה ועצבת מרחפת, הוא חיק נכריה יחבק, ובזרועותיה ישתק ילעג לאמון לני? אך אהה ד׳ אלהים J אנה הוליכוני מזימומי, אשר שובב -בלי שדרים במעמקי נפשי יתהלכו למו! ההוא יאמר ולא יעשה? ישבע ולא יקימנה? לא! לא! אין זה כי אם אשין קרהו, ויעצור בעדו לשים לדרך פעמיו, ולמלאות מוצא שפתהו! אויה, שמה - על ערש דיי- ישכב יתיפח ונפשו לשחת קרבה, תסיים והמות בקרבו ילחמו, אולם עוד רגע וגבר האחרון ויונתן —י הרן> מלאך משחית! אסוף ■ידיך! או אם לדם אנוש צמאת, קח את נפשי כפרו, אך את נפשו שמור, ולא תניף גרזן עלי נעע .נעמן, ערם יציץ ציץ ויגמול פייתו-! המחזה הנוראה הלזו מול עינית נצנה, וכל רגש תקוה ותוחלת בקרבה הרעלה. כל אוכל לא נא לפיה יומם, ותדד שנתה מעפעפים לילה. וכיונק רך בקום עליו רוח סערה אשר ינלעהו עד מהרה ממקומו וידכאהו לארץ, כן הפיל העלבון אשר בלבה שם קנו את תרצה חיש מהר על ערש דדי ונפשה לשאול הגיעה.;— חצי• הליל כנר חמק עבר, וכל .צאצאי העבע מבוס זהב השנה מרגעה ונחת שפיו, אולם יוכבד• קשת רוח ומרת נפש, שנה בעיניה לא ראתה, כמתהוללת רצת בחדרה כה וכס, ותפרש כפיה במצוקת, לב. וברעם בגלגל, אשר. עוד תחרד אוזן שומעת, גס אחרי •קס לדממת, כן צללו אזניה לקול דברי הרופא. — רופא אליל וקצר עינים— אשר אמר כי תרצה מות תמות ולא תחיה. איפוא. במי היפה בעלמות וחדות כל עין, תרד באביב חלדה דומה ותשכון נשית? מיש! מות! המעע ממך קוץ ודרדר אשר ממחן במו כל רגל, ותבקש לנבל מנצלת כלולה בהדרה, אשר כמעע פתקה את סגור נוסת לשמחת עין, כמעע החלה מת ריח נקוח למשיבת נפש? המעע ממך חורשי רע וחושבי הוות, אשר. מלאה הארץ אותם< ותהין לשלוח ידך ולגעת בנפש תמימה, אשר אך עוב פעלה וצדק• עשתה? — . הה, כאשר פסח ד' על בתי בני ישראל במצרים, כן פסוח תפקח על אהל׳ החטאים .ננפשותם למען יבואו . בימים, וישבעו עונג ונחת עם צאצאיהם, ותבוא בחלוני תמימי דרך וממיבי צעד לדכאם בלא עמם,, או לשדוד ממנם מחמדי עינם ותקות חלדה, למען יקללו את יומם