Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 85

85 יימישו נמצאם קני.. אולם אהה, מה דברתי? הן המות .לא ברצונו וחפצו ימשול, כי אם כלי משחיה הוא ביד ד/ משדהו עושה רצונו בכל ננה — הוא יצוהו: פגע! ויפגע: הרן!!. ויק>. — ד׳ אלהים! אחה ידעה, איך באמון כפים שמרהי אה האוצר ,הנווב אשל נהה לי למנה, איך בצדק ובאמונה אה בתי נופסהי ולביתי, לא למדהיה לשיר נשירים ולרקוד גמחולוה, לצודד לבוה , בני הנעורים, לא נתתיה לשועה בחוצות למען יראות גם בני אדם גם בני ן איש ויתאוו יפים, כי אם הדרכהיה במעגלי צדק ותורתית לירוא ולאהבה אותך! כל הימים. מת גדלה יגיעתי לשלש מתלמי לבה בל דרדר וחוח ולזרוע תחתיהם זרועי אמת וצדקה חשד ומישרים — ועתה אחלי אשר צלחתי לראות כי נשל קציר וכי זרע: זרעתי עשה פרי תבואה, עתה חקחיה מזרועות׳, ותהלוש כרגע את אשר אנכי׳ עניס רבות לבנות עמלתי? אל נא ד' השופע כל הארך! ואס אנכי במעשי הרעים הקנאהיך, ובפעולות׳ הכעששיך, תהי נא ידך בי כי. מרדתי בך, ואל נא תפקוד עלי עפמות ימותיה מרי יולדתה וחעאתיה! פמעע התמה הפלתה, והתקפה התנומה ותישן. והנה בחלומה איש זקן עועה מעיל תפארה, ואור פניו כנוגה השמש לעם הצהרים, יוכבד הכירה עד מהרה כי הוא אישה ואלון» נעוריה אשד לקחו אלהים ממנת זה עשר שנים: הנחמי יונתי! העין» מלין — ותני קצב לדמעות עינים! אמנם אני עליהי מקרבכם זה כביר נעשתי את ביתי פת בשפל, לנעות אהלי שמה בגבתי שמים; אולם ממרום, בתי, עיני עליכם צופיה, ורומי מתהלכת בתוככם תמיד. —י הרגעי ודעי איפוא, כי במינו וחמדת נפשינו מיה תחיה ולא חמות, קרוב ישעה לבוא ואלוכתת להגלות." (ההמשך במחברת הבאה). von רק לרוח *) אם ך!3ב1ר?גבורים טלך?זלמה רק לרוחי'־־ .על,באות כךמי אביב וזרויים טעמה פרחים $ם £טודו. סבלי פנות לאלפי האזלסים א#ר בבר דוילפו רק ‘לרוסי - חן למסי נער אדמוני רסיס הענבים פי פתוח; ראה לטלקוסי ךבק ל^ני?פר אדלה סהר - דודזי - S. Bacher. איה הלך בסאך שלמה? אנה הלך i - עם לרוח. ־- אנה הלך, פךךוף עו$ עת בא יומו — עם לרוח. למה תטיף אמרי הבטה עמקי נפעך רק .ליום ■ אם 3ם דזכמת מלך שלמה רק להלל - לדעות'רודז. - איך תתהדר מלך אדיר באטק ילבב בך ינוה. .4 *) Nach RückertS ״Eingegangen in den Wind.