Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 82

82 המינישטעריום וביום .19 לחדש ההוא הגיע אלינו. ברכנו ישבחנו והללנו שם אלהינו אשי לא עזב חשדו ואמתו ממנו לא בצדקתנו וביושר לבבנו כי אם בזכות אבותינו כי גבר מקדו על ישראל. היום ההוא עשינו שמחת משתה ויום טוב, הזמננו כל שרי ושופטי העיר אשר תיו לנו לעזרה אל המשתה אשי עשינו להם. גם העירונים אשי מקודם• היו לנו לאויבים בהלשינם אותנו בפני המיניקטעריום עוד בשנת 853 בראותם כי לא קמה עצתם שבו כליהם ריקם, בושו והכלמו וחפו ראשם ונהפכו לנו לאוהבים. לכן אדוני אל תקוה ממני ואל תבטיח עצמך להתראות עמי בעיר וויען, כי רב ממני הדרך; אמנם אם רצונך הטהור שלא המחוק זכרוני מזכרונך בקרבי בדברי שלומך בלי הלצות ומליצות רק כדבר איש אל רעהו, רבה צבאך אדוני, וצאה, קחם נא אלי ואברכם, ותמיד אם לא אמות כי אחיה יהיה החוב מוטל עלי לשרתך כפלים באהבה בכל אשר תגזור אמר, כי אותך ראיתי אדוני צדיק לפני בדור הזה. הוגעתיך אדוני הוגעתיך , כל רומי הוצאתי אליך, מצאתי את שאהבה נמשי, אענדהו עטרות לראשי, אחזתיו ולא ארפנו, עד יום מותי לא אעזבנו, ואם אולי נפלט מעטי דבר יתיר או חקר בחפזון ובלי שדר, שגיאות מי יבין, ועמך אדוני השלימה, אנא שא נא למשע עבדך, אל השכח ברית האחות והאהבה הלביית ואף למרחוק, בשכר זה הש״ית בשפר החיים אותך ימוק, בימי הקפירת הברורה אשר הקבעת לבני ישראל לטהרה, לקבל את התורה, ביום הממשים יום מתן תורה, אל גדול גבוי ונורא, ישלח לך מקדש עזרה, ותזכה לחוג את חג השבועות בקדש ובטהרה, אנ״ש. עתה אתה אדוני שא שלום וברכה, מאדון המערכת, תשכון בשלום ומנוחה, ששון ושמחה, רווח והצלחת, בהשקט ובבטחה, ונשו ממך יגון ואנחה, אפקידך לרחמי האל, גואל ישראל, היא יושיף לך כח ואל, וידריכך על במתי ההצלחות מיי בני ומזוני, ולא תמשר ער ועונה, עם כל בני ביתך ואוהביך זקנים עם נערים כחפצך וכמפן המתיקר והמתאמר בכבודך מעתה ועד נשימתו האחרונה. זאת ברכת אוהבך לנצח יושן> לעאנוויטש. בדברי מוה״רר שלמה פרענקיל בכוכבי יצחק דף 40 ודף 92 ראיתי שכנת את ענני הכתן הגדול שהיה בימי בית שני אביו של אלעזר הפריץ הראשון נשם ענן. אמנם נש׳ ׳ושיפון בכל מקום שמזכיר אותו מכנה אותו בשם ענני. אולי בשגגה נפלט מקולמושו. גם בדף 105 ראיתי דברים אלו כתובים, כמו שלא יתכן בדבריו נגד החכם יש״ר זצלה״ה. בכן אם יהיה עת רצון לפניך לבקרני בדברי שלומך הודיעני אם החכם יש״ר מכירו ומיודעו של אדוני אבא המנוח, עודנו בחיים אם לאו? ושלום תנינא, בלי מנינא. .I. M-a-r »יי® מסורת הברית. (המשך) שלש פעמים השלימה האין את תקופותיה שביב מאור היום:, השמש, למן הלילה הזה, אשר הטתה חרצה ראשונה תמת עול האהבה קדקוד. שלש שנים? מה נקלה היא לבטאם במו שעה, או לחוק אותם בחרט אנוש עלי לוח ן אולם היכילו כל יריעות שמים את חליפית קורןת אדם אחד נמו?