Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 80

80 ולא אמית ד״דהן בלי יד׳ד פן היו »והיות »זה המאמר , שמי אחיות למגי אחים אמתיים כאשי «ותרות לאחים מעבריים. גם אם יטעון הטוען «פסוק יישאום בני קיש אחיהם נוכל להשיב כי זה הית קודם «תן תורת, או שתאחד תיה 3ן קיש ותאחד תיה בן בנו ונקראו 3כי קיש על שם אביהם כי בן הבן כבן י יקרא במורה. צום השביעי צמים אנחנו בכ״ד לתיש ככתוב בנחמיה ט״ו א' ומה לי לראיה יותר »כשוק זה, ואם אתה כתבת שאנחנו צמים נכ״ג לחדש לא ידעתי מקורו גס אני. הצום הזה קובל פירושים, אס לזכר עולי בבל כאשר אמרת אם לזכר גלות ומיתת שארית ישראל באשר הוא המשתורר אז על יתר הפלטה כדעת חכמיכם, או על בטול ושביתת כלל המועדים שתיו. ששים ושמחים בזמן המלכות כשהיו עולים שלש פעמים נשנה לראות את פני האדון ה' צבאות, ולכן תמו ונתאבלו כי ערבת כל שמחה גלה משוש האדן, ולכן גס החכם הר״ר יהודה גבור נ״ע נספר מנחת יהודה באמרי "וכן גס שק» תשרי" רמז על כ״ד לחדש ולא על ג' אשל יסדו חכמיכם לצום יום הנ״ל נלי שום ראיה לא מן התורה ולא מן נביאים וכתונים הגם שנהיגי יותר גדילים וטוניס מן גדליהו מלכים אמתיים נביאים וכתנים ולא קנעי שום צום ואנל בעדם ימצורן» שנשום מקום מן נ״ך איננו מרמיז וקובע שום צום על מיתת יחיד רק על אבידת וגלות ישראל כולו, כי גם התפלה שאנחנו מתפללים ביום ההוא רומז על זה הענק. ומה שאנחנו אומרים בספירת המספר קודם היום והבאת לראיה פקוק "אמד נפש" (במדבר ל״א) ואמרה אדוני שהוא חין מגדר הלשק הן נמצאו בתורת רבים כמותו, וחברו נסדר ההוא (פסוק ל״א) נא "אחד אמה מן החמשים" •בפסוק מ״ז כנר הקדים האחוז מן אחד; ובבראשית מיו "שש עשרה נפש" ואחריו כנר הקדים הנפש מן המספר, ובמקום א' אמר שבעת שבועות תספר לך, ובמקום אחל עד ממחרת השנת השביעית תספרו המשים יום ואתת ידעת אדוני כי תעברי אינו מקפיד על המלות לק על הטעמים. תמהת אדוני על אשר איננו מזכירים שם הי״ר יאשיהו הנשיא נתל״ר ענן הנשיא ר" א ואיננו מיחסים אותו לאביו הר״ל ענן. תימה קטן הוא זה כ׳ «’ יוכל לספור כל החכמים שקמו בישראל מזמן החליקה משך אלף כמה מאות שנים כי נס הנכתבים בסדורים שלנו אינם לחלק קטון מן הנכתבים «p■ ארח צדיקים הנמצא אצלך, ומי יודע אולי טעית סופר הוא זח כי יחס את י׳ יאשיהו לבן בנו של ר' ענן הנשיא, כי בכל הזכרונוה אם נפסלים אם נכתבים מיחסים את ר' יאשיתו לאביו הר״י שאול, וזח מן הדברים שאינם מעלין ולא מורידין. נכספה וגם כלתה נפשך אדוני לדעת אם מן תאפשר הוא להתאחד כת הקראים מהרבנים ביחד בביאת המשיח במהרה יבוא בימינו. הלא ידעה כי כל הייעודים וכל ההבטחות שייעד והבטיח הי ע״י נביאיו וחוזיו רומזים על גלות ג׳ הזו ונשום ייעוד או הבטחה לא תמצא שיהיה תפרש והבדלה נין שתי הכתות, כי אם נפרדנו כענפים בזמן קדום מפני השנאה והקנאה נין שני הבתים, הלא נתאחדנו נעקרים השייכים לתורה הקדושה; ואם לפי אחד הפירושים בפסוק "וגם ’מהם אקח לכחניס. ללויים אמר ה"' רמז ישעיה הנביא על חסידי אומות העולם שיקח מתם משרתים למשרתי ה' עושי רצונו