Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 79

79 ניסחאוש שונות צער אוז חננו -הוא וסיעתו והשיגו אה המורה לאיתנה ולמשנה ומקכו המעוות ויסדו המקורה על »בוהה גחשד וימיר קרי ונמיר כאשר;מלא היום לספרינו, וזה דגר שאינו צריך לעדות כי תאמת עוזרת ואי הה העזרה. גם הנקודות היו עוד קודם עזרא הכהן ע״ה כי מי היה יכול להכיר ולהגדיל גץ המלות הדומות נאומיומיהם ולהפך דנרי אלתים סיים ולנטא גפיו כפירות לולי הנקודות כגון: אדם אודם, אמס אוהם אמד אומר אמת אמה אגיר אגיד, ד - r - r - נרך נרך נרך, גמל גמל, דני דגר דגר, גנד גגד גגד, חמת חמת, חמת חמה, t T v -T ד . tt v -T ן• -ז *• ישר ישי, והשאר נאשר הס כי .כמותם לאלפים ולרגגות גמנ״ך עד כי סדל לשפור כי אין משפר לולי הנקודות המורות על עניניתם, ואמנם לתגיא כולם גאגרת לא יכיל ספר ואמנם גמרתי הקיצור. נם העעמיס הן מלכים תן משרתים מודיעים ומגדילים דגר מדנר וכנכין מענין כי תתיגות כגופות והטעמים «שמות. גס מדקדוק הלשון דגש ורעה מפיק מפסיק דמיק אתי מרחוק אותיות השיש והשמוש כולם מודים אורח חיים למעלה למשכיל. גם המלות אחוזי לשון וחלוקי עהין והפכיהם אחוזי עקר וחלוקי ענין והפכיהם יודעו »»נינם וטעמם, ומלאכת הדקדוק משרת לידיעה הזאת ודי נזה. שאלת אדוני: איך אסרו חכמינו הראשונים תחתון אשר גו ריח משפחה? מה שהנאת אדוני ראיות הכל הי־ קודם מתן מורה, כי גס קדש וקדשה היה מותר אצלם נזמן מהוא כנודע ממעשה יהודה ואן> שהיו שומרים זי מצות גני נח. אמנם אמר נתינת התורה גדר להם השם נחוקיס ומשפטים צדיקים מה שלא היה קודם ונפרט נמצות העריות אשר אשורו נוגע לגוף ולנפש , ואמת כי העריות א י ן אקורם מהדעת אלא גזירת מלך היא ואין אדם יכול להוסיף עליהם כי הם תלויות נד׳ מיתות נית דין ואיך נאסור נמי שאינו כתוג ונחייג לפי שגרמנו מיתה לעוני גהה? לכן צריך לחפש נטוג לעמוד על פי הרשום נכמג אמת נהקש הגרור ונהקש התפוש והמופת מדרכי ההגיון, לכן חכמינו הראשונים החמירו כל כך גענין העריות (נלוקחס כל ספק לחומרת) עד ׳שאמרו שהזכר יהנקנת גמדרגת גוף אחד ואסרו לאיש שאי אשמו כשאריו ועוד זאת, האשה אם נשאת לאיש אחר נהיית היא והוא נמדרגת גוף אחד יאסרו שארי זה האיש לנעלה הראשון, וכן אס נשאת עוד לאחר והוא נשא אחרת זה המשפע נעצמו נאשר הגיאו ראיה מפסוק ו דגק נא שחו והיו לנשר אחד, ע״כ חקרו והחמירו משום ריח »שפחה ולהעריך ולכתונ דאיותיהם תקצר היריעה »הכיל כי לזה צריך חגור שלם אמנם חכמינו האחרונים מזמן רנינו יוסף הרואה ותלמידו רנינו ישועה נ״ע נראוחס כי זה כנגד לא תוסיפו דרכו על הכתוג וההקש הגרור ולא לעשות הקש מהקש כאשר דרכו הראשונים והעמידו גדר העריות על ששה עקרים יקימו מקרא מלא לא תוסיפו ולא תגרעו ממנו. אך מה שהנאת אדוני ראיות מגנות ללפמד לח לעזר ולא להועיל אדרנת חיזוק לדגרי: כי י מלת מטת או שגט כולל יחיד ורגיש, ובן נא גלשון רניס "למשפחת מטה אגרתם" וכמו יכן שם של ד״ד׳הוא שם של תורת ולא יועתק מנושא אל נושא רק עומד נמקומי כשאר שמות של תורה ואם התורה עניה גמקום אחד, חנה היא עשירה נמקום אחר; לכן החכימה ואמרת ותהיינה לגני ד " ד י ה ן לנשים גיו״ד תרנים