Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 41

41 1 ®חדל יעמדו תחתיהם במעלה אחח, י«ים ימלישנו, ירחים יעבורו, תגים ינקיפו 1 ילא יעצרו פח לצעוד קדימה, ולא יפגומו מענודמם הקפה אמר עגד גם •באשי יפנוה מעיר, ולא ירגיעו עד נלעם רוקם, גם לא יענדו ענורת היתרון 1 על ראפס. — | ההקוה כי יענוד תמה פגע הנקורת נגד לאפי עם וקריאי העדה, , יהם יחרצו משפטם אם לפגע אם לחשל. התקוה הזאה מבליגה את הנער! לפקוד בלמודים, והתוחלת כזאת הרהיב עוז בנפפו, ותפעם רוח רגפ בקרנו, | יכל מאותו ומגמתו לתורת ולתעודה, ונפלים למופיה. — לא כן גורל הילד אפר אוה החדל למושב לו. אם ייטיב דרכיו ומעלליו, ייעשה כנווב וכיפר בעיני מורו. גס אז לא יקפור לוית מן על גלנרותיו. אך יגון ואנחה תבלו, אס ימרה אה פי רבו, הה! ירון אליו בחמת כוחו, ויחפקז את זרוע עוזו, ואגרפותיו ילכו הולך ותפחז על קד־קדו כזרם נלד ואבני אלגביש. — נערם אפרד מאתך קורא יקל! אתאר לפניך המעקפים והדורים, התלולים ותקמפוניס, אפר עלו על נתינות הצוויליזאנןציאן בעירנו שטאנישלדא. שמיה התקדרו בעבי הבערות, וענני השכלות ענוו פני יושביה, עוד עודם משמרים הבלי סוא, וימששו כעול קיר הארנואדאקשיע• — זה שנים שלישה, יחידי שגולה אנשי שם, יצאו לישע אחיהם ולהטיב מצנם כי בלע הוא. מגמה פניהם להכין בית השפר (נארמאלשולע) לרוות צמאון נערי בני ישראל אשר כאיל תערוג על אפיקי מים יערוגו אל אפיקי דעת. — אבל תת! י כאשל השמועה עשתה לה כנפים, והנה קול שאון קול פחדים במרומי קלת, קול פועה המתחשדים נעם, קול ההמון דופק, מר יצעקו על הנבלה (?) אפר נעשתה בישראל. שמל הקנאה הישיף אש ועצים על מוקדי הריב, והזדון מאזר זיקי מדון, והגדיל מדורת המשטמה. — אלת בראש הומיות יקראו: "אוי נא לנו פערוריה נעשתה בישראל והביט און ביעקב! אללי לנו יום צלה ותוכחה היום הזה! תפוג מורה וכשלה כרחוב אמת ואין איש שם על לב! קדשו עצלה! קראו מלאו! אשפו אשיפה! הן הימה כזאת אשר יהינו בני ישראל, לערער משפט הלמוד ישן כישן אשר מימי קדם קדמתו, ועל אדני קדש הטבע עד הישוד בו? הבדלו מתיך אנשים החטאים האלה, אשל נעריהם בילדי נכרים ישפיקו! הניאו עצה עשו פלילית להעביר את לוע הגזירה מעלינו. הה! פלצות נעתמנו חיל החזקחנו כיולדה! אחינו מנדנו יגישו את בנינו מהקתפח בנחלת ה׳ ומלהשתופף בחצרות קדשו. לאשי עם קהל עדת ישיון! שועלים מחבלים כרם ה׳ צבאות ואתם תמלישון? הלא רעה נגד פניהם והבט אל עמל בישראל לא נוכל, עי האמין לשמועתנו כי בני עיר שטאנישלויא, אשר היראה אזור מתניהם ומשידת אזור חלציהם, יעמדו מנגד ביום יצאו אנשים המוכים בשנויים, לחרף מערכות אלהים ולהוריד' עדים מעליהם? העיני אנשים ינקרו? האשפו אחים ורעים אהובים! באו ונלחמה מלחמת תנופה נגד שוכחי יבוזי אלוה אלה• איש אל אחיו יאמר חזק ונרדפם עד חרמה כי לה׳ המלחמה." ואלה ברחובות יתנו קולם: "ברגלים ללמיש עטרת גאות הארטאדאקשיע, ונשלח מגל כי בשל קצירה. כל אבני נגף וצורי מפשיל נשקל מדרך הצוויליזאטציאן ונשיר משוה המבוכה הלוטה על פני אחינו האומללים. ונעים רוח נלחום נגד 6