Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 37

אך צדק ומשפט .ענוה ומישרים י הפה :שיאוו ל1 לנחלת עולמים. בניו היקוים, גם אשת1 אהובת1׳ הם ל^ :לן ה ו אך עד מק1ם קבוות׳ו, מה פאשר הוא זה האדם לנצח י הולך נלח1, בנפיש זבה ונקיה; ד׳חוא יעוחק לפות, ןל יירא רצה׳ פי נםש1 לא תמות, באבדן הגויה י גדתו פיה תיש פיון במחשכי דומה י , ונפשו תדא זןל, תעוף שמי רומה. לכן פל עוד שמש חיתך תופיע. החזק פתום, זכזרינא;מים יוצרו;?י עוד מעט דוה והגה הפות.יניע - ולשוא תנחם עלי שנותיך בהבל עברו. הן פיל שמחות חייך תחלופנה כעננה ׳ ואן\תום וישר לעד ׳שארו לך למנה. 1-v : I י־ ־ י .r. I< אנשיל בישעל. Nach dem Deutschen ״die Winkelschule" des החדר *) beon Härzberg - Frankel, von Leon Hirsch. וארא גפסאים אבינה בבנים נער מקר לב (משלי ז' ז') ממן־ לגעי ננל פי דרכו גס כי יזקין לא יקור ממנו (שם כ״ב 1') במעלה העיר במורד הקריה, ישתרע רחוב מורא ונגאל׳ רעש ומיק רעידהו. המקום הזה צל ללכה בו, יצרו צעדי איש, יהננעו קרקולי האורח י) נשם הזח חנונה נוח המולה, אשל אחינו בני ישראל ישלמו שמה כצאן עויליהס! לקחה חולה ולשמוע בלמודים. קדום יאמל לה תינל ל חיבל ל היא, ונמל ננון איש מנשוא, אשל יוקיל מלי בניו מניס החינוך הזה, וילדיו לא יבואו בסוד להקה עדרי אבריהם, ב׳ אם נים חינוך החדש (שולע) יבקרו. צא צא יאמרו לו! שמא שמא יקרא! עבר חוק הפל בריח, סול החשוללו מצוקי אלך, וירוששו מוסיוח חבל. נ* הננשלים האלה אשר במחשך מעשיהם, אזלו מיל להביא ראיה לדבריהם אשר אץ להם שחר מנעים זמירוח ישראל (חהלים ס' נ') "מפי עוללים ויונקים יקדה עוזי לפי דרכם כקל למו, עניני הלימוד מצוח אנשים מלומדה, אשל ילמדו הנעלים הפראים בחדר מחשך הזה, חנה הנם עמודי עולס אסל עליהם שח ה' אלך ומלואה, והמה יגונו גנון והליל מל חבל ויושבי בה. אך שגו ברואה ולא מלאו ידיהם בהבנה הכחוב הזה. — המעמיק.