Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 18

אמנם ד׳ העלים ממני, פי hi ראית־ דגר האמת נעינים «מומיה, ילך יין*,’ אלן> מודוה, כי העירומני בטובך על שנגתי אשי שנגהי. הדגלים, אשל ’ גשם הרג הגדול החכם הבולל «הא מיים יוקף פ א ל ל א ק אנד״ק נולעניני6 י הי״ו מצאו מן נעיני ויורו על מבמת הוהנס היודע לשם ולההלה גבל מדיני, מעהרען, וגם במאי מדינות המלך הכי שמו נבגוד, מי יהן וילבו כמייי'י. גישיאל. אס חפצך אדוני, כאשל מודיעני לגלות «בתנך נקהל לב, הנה אני! 1 שאלתך ואעשה בקשתך ואכתוב נקרב הימים אי״ה אל ידידי הסכם והמליז) המפואר מהל"« ש ט ע ר י נ״י ואשמר פניו, כי יעשה עמי אות לטובה להדפיפ דבריך, אקוה כי לא ימנע מעשית אס מפצי,• אילם לא אוכל להנטיחך אב יודפסו דבריך (אשי אשים לפני כבוד בעל המוציא לאור קפל כ״י אות נאויי כמי שיצאו מתחת ידיך) עוד נמסברת הבאת, באשל עבודת ההוצאה לאוי תכבד מאד על האדון ש ט ער ן ולא יוכל למלאות מיד מפ׳ן בל איש ונקשתי, די לך אם אומר, כי ילאה מכתבך על פני מוך, ואם יתמהמה מעט מכיז לו, כי בוא יביא נדפיס לא יאמר, ונזה אלא מאתך בברכת שלום אמה שלום וניסך שלום וכל אשל לך שלום בחשיקת אוהבך מכבדך ומוקירך. לי ב אייזלער. OlTDÖ היישני בשמים יתן ברכה ושלום וכל טוב המיים לאדון היקי הסכם הנכבד פאר המליצים והמשוררים גורע לשם ולתתלה בשערים ה״ה בגוד מהו׳ מנחם נ י"י ש טע ר ן נלו יאיר כשמש בצהרים אמן. פקודתך אדוני שמרה רוסי בקראי את ספרך כהל תולה "כולל כל פקודי יד׳ הנמו תרי״ג מצות התורה במעטה מליצה «עוטפות ונחרוזי פניני שיר מעולפות" מראשיתו עד תומו, הגם כי רבים היו המונעים, הטרדות והתלאות, אשר סביב שתו עלי עת בואו אל ידי. ומדי האות נפשך לשמוע משפטי על ספרך זה המדש, הנס אומר לך אדוני כאשר עם לבני: מצאתי מדברו נאות, וכי כלו ממתקים וכלו מחמדים, מצאתי, כי חיתי בתי השיר, אשר כוננו ידיך ידי אמן נפלא, אחד באחד יגשו, וכל הדר ויקר טמון בצפיניהס. מצאתי — תתחפיך לדעת מה? עדן, עונג, נמת רוח ושעשועים בכל עת ובכל שעה ובכל רגע קראי בו. ומה מאד השכלת לעשות אדוני בחניך פעמים לא מעט הטעמים הישרים והנכוחים שנתנו סז״ל למצות אלהים בשרשרות מליצתך היפה והנעימה ותשימם לוית חן לה, ומה שיגדיל עוד ערך ספרך זה וינשאהו למעלה ראש הוא, כי בחכמתך עשית «סגרת לכל בית ממאמרי כתבי הקדש, אשר יערב וינעם לאזן הקורא כקול כנור ונבל ובזמירות «שמחות לב ונפש; לכן תשואות חן לך מנחם «שיג נפשנו נמליצותיך הטהורות, שבעתים מזוקקות ועיניה מאירות, תשואות חן לך עלי שימך לפני אוהבי מליצה ושיר ספרך "כתר תורה" אשר אמנם יסתירך מחדש כתר פאי ותהלה :גד כל קהל ישראל! ולו יואילו אחינו בני עמנו למת לכסף מוצא ולאסון) הכתר הביתה, נאשר ידעתי נאמנת, כי ימצאו נו שעשועים במוני 1 היום, וכי יתן עונג ללוחם ומעדנים לנפשם. יהי נא לבך אדוני ידידי נבון ונטוס, כי לא אחדל מדבר על לב אוהבי מקרוב ומרחוק. וגם על לב אלה האנשים בארך מולדתי, אשי יביטו יראו בחרפה ובוז על כל סולדות הרוח, אשר יולידו חכמי לב נשפת העבריה, כי יקנו,את ספרך היקר ויקפחוהו אל כלי החמדה, אשר אמם נניח, ואס ישמעו לדברי, הנה מה טוב ומה נעים יהיה זה לי, ואיך יגל לבי בקרבי, ואתה מנחם איש