Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 19

19 יזיל, לך נכחך זה, אשל הי׳ לך למגה במליצה הענייה, והוקף לשמח כעשוי! זענדים בקערים, מעז ומפגינים יקרים, יהי נועם ד' עליך וקלהך בכבוד 'ליס, דבלי אוהבך מכנדך ומוקירך נמישרים. לי נ א י י ז ל ע ר. (נכחב מר״ח לע״ק) Bon Dr. I. I. U«ger, Rabbiner. עת שלום!??,קט חק וךת!שרו, נעם משטרם?!לי ארץ!שמדו, ובנפי א1ךם?לילי בחן יפרשו; נשמש' בלם בהיר'יאיר הליל, אןם באךם איש באחיו!עש חיל, שי לא!שור. דק ועשק ישבתי. אם משל צדיק טוב עטו ידע, אשרו גם עשרו.עד לבו נגע, בשמש צדקה.יפרה לו 3ךכה ישע; א? גם אביבת העם למלבו נשמרת, היא אשיר בעבותיךי ללבות קשרת׳ [אשר באברותיהיתכקה |ל פשע. אשרי דיאיש׳ עטו המליכו למלך, הנה הוא דיה בבל עבר ופלך, ימר אמר ,רקום׳ חםצו'!שלימו. אשרי הממלכה" לעולם תהי גברת׳ מתשאות בנש ל;^ה?שמדת,' י 'מלבה ועמה'_יחךו.קינה זירימו. - הוי עת שי׳ שלות הארץ נעךרח, האיבה, המרדות תחקה שררת, ובעצמת עןם עמים יתפרצו. הוי עת חתובות המשפט!תירו׳ עת מוקרות דת וחק ינתקו יזםירו, מלחמה יקראו, קרבות."יחפצו. «