Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 16

בלחי מכבודך כ״י, גם אסתפק מאד אס יראה וימצא בארן «ולדחי מעהרנבן, ומי יתן ימנני ד' ואזכה לראות זה הספר, כי אז אגילה ואשממת בו כמוצא שלל רב. עם דבריך שע״כ נקרא ישמעאל בן הערלה על כי הי/ זרע אברהם בשרם נמול או על בי לא לוה שימולו זרעו לא אוכל להסכים, יען עם כל זה לא יאות להקרא בן הערלה שמשמעותו, שגם בעת בוא דבר אלתים אל אברהם למקריב בני לעולה היי עוד ערל וזה מקי *) וכן לא דברת נכונה לדעתי בענין המלות הזרות הנמצאות בעדל״א, כי ראשונה לא תמהתי לק *) ולא באשל <חשונ המתעקש הלל כהנא גגליון 43 מהמגיד שהה שניעיס פלכך קורא שס אס ישמעאל בן הערלה על דנר בי נולי מאברהם קודם שמל אש עצמו וימפיא שם בזדונו, באומו ורום לנו דבר• נבלה עלי ובאשר הובישו על שניו באמש וציק בליון 51 שנה הנ׳ל מכם אמי הסח הסחוס א' אשר אם גם לא ’יעסיהו, אימהי ונשם יקר ו נ בבי אכנהו אשד לא ׳מפין ננאציס וגדופוס יתרפס אום מרסק ממנו. ומה נאמר לדברי הלל המסעקש «במענה לך" שלו (גליי! 6 שנה שמינית) אשל נאמת גם היא קשה בנייין, p לא ינל מיש הוא שתז״ל ידרשו פסיק א' על איש אחל מאשר נבחב עליו?במענו אימה שלא לאה מימיו נדבר• אגיה ולא שוס ידיעה לי מירכה והליכותיה נקדש, כי לולא כן הי' מוצא שרק אס נאמרו הכתובים בקסם וכוללים דברי מוסל וחוכמה אז׳ יירשום חכמינו ז״ל ' ׳ על איש מאנשים כפי חכמתם הרבה ותבונתם העמוקה והרחבה מני ים במו בברכות פרק הרואה: הנו רבנן מעשת נהלל הזקן שה׳" בא בירך ושמע קול צוסה ואמר מובעת אני שאין זה בתוך ביתי עליו תכתוב אומר משמועה רעה לא יירא נכון לנו נעות נד' (חהלים קי״ב) פאה פ' ה' מי שאינו מניח אס העניים ללקוע אי שהיא מניס את אחי ואחי לא או שהוא מסייע את אסל מהם הלי זה גוזל את העניים על זה נאמר אל תקג גבול עולם (משלי ב״ב) שם וכל מי שהוא צריך ליעול ואיני נועל אינו מת מן תזקנה עי שיפרנס לאחרים משלו ועל זה נאמר ברוך הגבל אשל יבסס נד' והי׳ ד׳ מנעתו (׳למי' *"ז) שנת ס' א' רב* ׳רמי' הוה יתיב קמיה יל׳ זילא והוו עקק׳ נשמעתא נגה לצלו" והוה קא מקרהב ל" ירמי' קלי עליה ל' זירא מסיר אזני עשמוע תורה גס תפלתו תועבה (משלי כ׳ח) פ' ז' כל היודע לחשוב בתקופות ומזלות ואינו חישב עליו הכתוב י אומל ואח פועל ל לא יניעו (ישעי׳ ה') פ' ע״ו חן למכס ויתנם עוד אמר ר' אלעזר זו רות המואבית ושמואל תרמתי וכו׳. בראשית רנה פ' נ״ה ד"א ד׳ צדיק •נתן זה אברהם למלך שאמר לאוהבו העלה את בנך על שלחני הניאו אוחו אוהבו וסכינים נידו אמר העלך וכי העלהו לאבלו אמרתי לך העלהו אמרתי לך מפני תיבתו היא הוא יכתיב ולא עלתה על לני (ילמי' ז') שם פ' נ״ז י״א מים קרים על נפש עיפה ושמועה עונה «אלן מרסק זח אברהם שעי שהוא בהר המוליה נתבשל שנולדה זוגתו של בגו. שמות לנח פ' ׳"ג ויאמר ד אל משה נא M אל פרעה הה״ד כובד אבן ונעל המול וכעס אויל בבי מפניהם (משלי כ״ז) שם פ' י׳ח ויה׳ בחצי הלילה הה״י מקים ינל ענדו ועצת מלאכיו ישלים (ישעי׳ מ״ד) א״י אנהו מקים יבל עניו זה משה ובו' שם פ׳ ־"ע לב יידע מדת נפשו זו סנה שחינה היתה «׳(מעלת י״א לב יודע מרת נפשו זו תשונמית אימתי כשמס בנה ובאתה לקבול לאלישע. ד״א לב יודע מרת נפשו אלי ישראל שתיו נתינים במצרים בשעבוד. שם ס' מיס ראו קיא י' נשם בצלאל הה״י טוב שם משמן טוב כמה הולך שמן טוב מקיטון לטרקלין ושם עוג הולך מסיך העולם יעד סופו. שם ס' מ״ט ויעשו כל חכם לב הה״ד מים לנים לא יוכלו לכבות את האהבה מים רבים אלו אומות העולם שנאמר בהמות ימים •המיון ואם מתכנסין בל אומות העולם לנטל אס האהבה שבין חקנ״ח לישראל אינם יכרלין הוי מים רבים לא יוכלו לכנות את האהבה. ויקרא רנה פ' ט' י״א זובח חייה ׳הבינני זה טכן שזבח את •צרו בהודה. פ' ט״ז אל תאמר לפני המלאך זה משה חח״י יישלס מלאך ויו־יאנו ממצרים. שם פ׳ ל״ג ויצא בן אשה ישראלית הה״ד סביב רשעים יתהלכו! שניב לרשעים הצדיקים מהלכין. במדבר רנה פ׳ ע״ז שלס לן אנשים זס״ה אפתוללו