Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 14

14 ולוי אלף, וחלויחו •חייו שי״ב, והגיע לראובן ק״א ועוד שמנה חלקים ממאה ומשי ולשמעון ק״ב וי״ב חלקים, וללוי קמ׳א והשמים מלקים. החשבון הזח הוא ששוט מאד, אבל השיאל במי לשון עלומים, ולא אמי ני מה שנהן לוי היה % ממה שנהגו יאונן ושמעון ביחד, אבל אמי החלה מה היה הדוח, וא׳׳כ אמר כ• לוי קיבל % ממה שקבלו ראובן ושמעון, ועלינו להבין שאם השני היה משל ששיח ממה שהגיע לראובן ושמעון, אין ששק כי גס הקרן היה חקי' ששיח ממה שנחנו הס — ויהי השאלוה אניח אומן למי שהוא מושנה יוחל ממני. שאדובה עלב קונוה חרב״א. .Von Rabb. Dr. 8. Eisler מכתב תשובה. ב״ה שלום בלבה ובל טוב לכבוד האברך התורני החוקר הככגד מה״ו זאב וואלף חיות צדו יהל עד בלי ירח אוון. «כתבך הנעים *) מיום א׳ פ' יארא, אשל הגיע לידי בער״ח שבט שמח שממני ותעלוזנה כליותי בקראי גו, יען ביי יכלול הרבה דבלים טובים #) אלה לנרי המכחב: נע״ה בראלי יום א' ש׳ ואיא שנת חרכ״ד לש״ק ששעה שלום לכבוד הלב החנם המסואי נויע לההלה כנוי שמו ינון לשני שמש מו״ה ליג א״זלער אנל״ק אייבנין נ"׳! זה איזה ירחים נשלמה אלי מחניה כ״ט מכוכבי יצחק מאה ידיד כל •ודמיו היב הח$0 המלין המשואי מו״ה מעניל בל“׳ שמעין, נ״׳, ובשביעי בו — מרוב מבינות׳ אליו — נחשזה ובד לוג ממאמר למאמר הצק, לנגד עיני מכתבו היקר ובו סליאוח שונות מאח כבודו על ברייתא של ר׳א הגדול ע״ה ומכותל׳ מכתבי כיכר, כ׳ לא לנגד עיניו האיל נאור הגאון הכולל מו״ה דוד לול יא זצלה״ה אשר כוננו ידי קודש על מליר״א הנ״ל, אשר באמה האיר עיני כל נו מד כי ילון הקולא ובל ינשל עוד. ולדוגמא לדני הנני אערוך לשני! הדברים האחדים אשר על ידם גזלת המליאה בעיני כבודו. א׳ הנה אודות מה שאמר מם (שי י״א) המלך השש׳ זה נ״נ וכולו ולא עוד אלא אשילו נעושות משל, שאשילו עוף לא הי‘ יכול למתוח שיו חון מישותו ולא היה נודד כנף ומוצה שה ומצפצף, וכתב ע״ז כבודו נ"׳ "ואתה ידידי קח נא הקשי ישע-' בידך וקרא בערמה יו״ד ׳"ד ותראה כי הכתוב ולא היה נודד כנף וגו' לא על נ"נ נ׳ אם על שנמדיב מלך אשור? וכבודו כשל אותות השליאה אבל הגאון עתורד״ל הנ״ל גולש, כענין שנאמר ולא הי' נודד כנף 131'״ כי על עיקר הדבר שננוכדנצר שלע גם בעימות איננו צדך להביא לאיה חדשה, יען ממקום שהניא נשלדל״א לשני זה שננוכדנצר שלט על כל העולם הנה גם שם נאמר (דניאל ב' ל״ח) ובכל די דאלין בני אנשא חיית בלא ועוף שמיא •הב בידך והשלטך נ כ ל ה ו ן! ואולם הברייתא מגמתה להניא מקרא להעיר על איכות וכמות ממשלתו על העושות שלא היו יכולין להניד כנף ולפצוח מה לצפצף מבלי ח מצו כעני! שנאמר נשנחרב. בי ואודות פליאתו על דברי הברייתא שם (מי ליא) ששאל אברהם להקנ״ה "לאיזה בן לבן הערלה או לבן המילה,, "והלא גם ישמעאל כבל מהיל היה ומקרא מלא הוא וכולו, סנה הרד" ל גייס "לבן שנולד לשני המילה או לבן שנולי אמר העילה, ואולם גס לנושחא האמורה לפנינו נכון הדבר, כי ישמעאל שהיה זיע אברהם בעלם נמול, נקרא בן הערלה, ואולם יצחק נקרא בן המילה לאשר נבר ה" זרע קודש אחל שנמול אביו והי' תמים (ואולם אנוכי בטרם לאיתי אח דבלי הרד" ל אמרתי נ׳ רק יצחק נקרא גן המילה לאשר בטרם נולד נצטוה אברהם לתמול הוא וזרעו אחריו, אך לא צווה טל זאת ישמעאל שימולו זרמו ועיש מתואר הוא בן הערלה) ואולם נאור הראשון הוא יותר נאמן. ו' אודות פליאתו במ״ש שם (שי ל״ג) שאמר הקנ״ה ליחזקאל בן איס מת אתה רואה וכול- אמר לו יש נ׳ כח להחיותן? והי' לו לומד ינש״ע יש בך כח וכולי, אלא