Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 10

10 או הפעולות או דמיון או העדי כגון שיהיה בו שום דבל בנח ואחר P ישוב בפעל בי כל כח דבק בו האפש וכך ימחייב להרחיק ממנו בל הדבי'6 העולים במחשבה הדמיונית בי כל מדומה נפעל בלי שפק «העלה האל מהי מעלה הראויה לו והמגיע להשגת מעלת זו השביעית ישבות כנועם השביה6 בשביעי והבן זה. פרק י ״ ו ואמר שהצעתי הצעות אלי על שדרן אומר 6י I דוגמת שבע מצות אילו נזכרות בפרשת בראשית במורה על זה השדר המושה6 עליו בשוה אלא שלא הוזקק להעיר אל חכמת ההגיון על דרך הערה שהעי6 אל שאר החכמות השש בששת ימי המעשה לפי שהיא הקודמת לשאר החכמיה בעבע לעי שהיא דבקה ומתלבדת בכל אחת מהן התלכדות בעניין שאי אפ&י להן מציאות שלמה בזולתה לפי שהיא מתובלת אומן כנשמה השובלה את הני1 לפיכך הנימה הכתוב בצורת קדימה עבעית כמו שהניח המצוי הראשון יה' בצורת קדימת מציאות נבדלת מכל המצואים זולתה וביאור זה הוא מכלל «<! שזכרתי בחבורי הקודם והוא כי עניין ההתחלה במעשה בראשית באות בי״מ היא התחלת המנין והשאיר אל"ן> בלבד לפניה שהעיר בזת אל מציאות האחי ית׳ לפי שמציאותו היא שבת כל המצואיס זולתו והוא נבדל מהם לפי שאין מציאותו ממין מציאותם ואין ביניהם ערך ולא שימון) ולא שום דמיון ושהוא קדמון קדימת מציאות נבדלת בלי מושגת מהותה כי אם לעצמה ושפע כמי והנהגתו מציאים בכלל מציאות העולם ובכל מלק וחלק מחלקיו כמו שהתבאר כבר במופת לפיכך נמצאת התחלת הבריאה באות בי״מ שהוא ראש המנין כמו ן שהשניות התחלת הנבראים וזו היא ההערה הנזכרת ביום ראשון אל חכמת המניין מקודמת לשאר מכמות בשדר הלמוד כמו שהקדמנו לפיכך השאיר הכתוב ג״כ חכמת ההגיון בצורת קדימה לעי שהיא רומנית קודמת לשאר החכמות בעבע והנהגתם מצואה בכולן ובכל אחת ואמם בפני עצמת והיא שבת מציאות השגתן בפעל והתחיל בהערה אל חכמת המנין וביום השני העיר אל חכמת ממדות באמרו יהי רקיע שנמצא כנישע מהבנת הפשיעות הקודמת במעלה אל הבנת הגשמות והוא רומז אל הגלגל העליון המקין) על הכל כמו שכבר בארתי בחבורי הידוע לפי שזה הרקיע הוא תכלית הנקודות השש שהם מכליות השלש קוים שהם גבולי הנון> ותכלית גודל ר״ל גון> הגלגל העליון מכל מה שאפשר לפי ששיעור נל קו מדבר ר״ל שיצוייר לו מציאות ממון לשכל עדיו יבא ולא יושיף ואלה הם העקרים שעליהם נבנית חכמת המדות ר״ל הנקודה והקו והשעח והגוף אמנם עניין תקוות המים והראות היבשה וצמיחת הארץ בשלישי וההערה בו אל חכמת הניגון בא ברמז קתום ומכלל ההערות אל היות הראית אל חכמת הניגון בשלישי היא לפי שההערה המובנת ממלאכת כלי הניגון קודמת בקדר הלימוד לידיעת התנועות הגלגליות כקדימת כוכבי הגלגל השמיני בעבה וכעבע למיני הצמחים וזה שדר עמוק מתלכד בעיון עבעי דק מאוד ואיני יכול לפרשו מפני שיש בכלל הערה זי שידות שהם מכלל השידות הפנימיים המובאים עמידות שתומות הנרמזות בכל יום ויום מששת ימי בראשית שלא נתנו לעישמם והדעת מחייבת העלמתם מעני הכביד ומפני מיראה וא&ב לכונתי ואומר כי אין כונת ההערות המפורקמות בשאר הימים הערה משרה בהעלם ההערה לחכמת הניגון בג' וכן הערה לחכמת המכונה ברביעי אינה צריכה עדים כי הודאת בעל דין כי הכוכבים והמאורות מעידים על תכונות הגלגלים עדות נאמנה כי הם הראיה הגדולה על מציאותם ועל משפרש I