Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 8

המיוחסת לארן ר״ל להשגה הארציים כמאמר התקועית ואמי חכם כחכמה מלאך אלהים לדעת את כל אשר בארן והיא בהשגת מציאות הסומר הראשון ובצורותיו המורגשות ר״ל צירות היסודות ונובעיהם ומקריהם ואיכיותיהם הפועלות והנפעלות וסבוה תנועותיהן הישרות וטבע כל אחד ואחד מהמעין המורכנין והעיון והשתכלות בהם ובזולתן יקראו בינה וארבע חכמות אילו נכללו בפסוק ראשון שבראשונים ר״ל בראשית נמצאת הבינה כדמיון צורה לחכמה וזהו אמרו לחכם לב יקרא נבון והדעת כדמיון צורה לבינה וזהו אמרו לב נבון יקנה דעת ואומר ולבב נמהרים יבין לדעת לפי שהדעת היא המשלמת מציאות בפעל בשכל המעיין וערכו אצלו כערך השאור שבעיסה והקיבה בחלב ובה נמצאת שלמות האדם האחרונה שבגללה בא לעולם כאמרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וכל אחד ואחד מאלו הסוגים העליונים כוללים מינים ופרטים הרבה כמעט אין תכלית למספרם ומכללי החכמות המיוחסות לנפש המדברת מן ידיעת הסוגים והמינים ושאר העניינים הקיימים בעצמן ומיני החכמות המחשביות ואומניות והנמוסיות שכלן מצואות בנפש בכח והיא המציאה אותה לידי מעשה והעיון וההסתכלות בכל אמת מהן ובפלטיהן יקראו בינת ויציאתן לידי מעשה בשכל המעיין תקרא דעת כי כשמו כן הוא וזהו הסדר הנכון כאמרו בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה ונאמר ג״כ ה׳ בסכמה יסד ארן כונן שמים בתבונה. בדעתו ההומות נבקעו וכן נאמר מי מכם ובין אלה ובין וי^עם ורבים' כיוצא בהם. פרק ט״ו אמר החכם ראיתי, בני עלייה והס מועטים המשיל החכם החכמה העליונה בעליה כאמרם ז״ל בזולת זה הענין מאי עליה מעולה שבנלהין אמנם לא יצוייר לעלות לעליה כי אם לרך סולם מדרגה אסר מדרגה עד שיגיע ליכנס אליה כן ההיקש הנמשל בזה המאמר בשוה וזה כי ההשגה אשל אליה כיוון נזה המאמר היא העליה שאפשר לעלות אליה לפיכך אמר זה החכם שהם מעטים לא נעדרים מכל וכל אמנם אין לשכל לעלות אליה כי אם דרך החכמות הקודמות אותה בלמוד ראשונה ראשונה על סלק לפי שהן מעלות זו על גב זו ודרך אומן המעלות יתנהל לאעו עד שיוכל לעלות אל המעלה העליונה שבהשגות שהשגתן איפשריס בהשגת יד השכל האנושי, ואחר הקדמה זי אסמוך עליה זכרון העניינים הכלליים המתוארים במעלות הסולם שבאמצעותם תישג התכלית תאחךונת המבוקשת ואומר כי תם שבעה לכל הפחות יקדוס החכמים הקודמים על שבעת מינין קראום שנע מכמות כמו שסידרתים בפי' לספר קהלת ואמרו רז״ל כמה מעלות היו בסולם שבע הראשונה מהן מכמות ההגיון נפי שהיא מישרת מאר החכמות העיונית הפילוסופיות אל גדר אמתתן כדרכן שמישר את הפרה למלמיה ולא תצויר השלמת שום סכמה על דרך האמת זולת חכמ,< ההגיון וכבר שמו חכמי הפילוסופיה הסכמה זו מאזני חכמה והיא הנותרת צורה לכל אחת ואחת משאר החכמות ואחר סכמת ההגיון תמשך הסקירה אל חכמת המניין המצוא בשכל בלבד והיא הקודמת שבחכמות הארבע הלמודייות נסדר כמו שסדרו הקודמים ועוד שהיא מישרת על דרך הדמיון וההי-־של להשגת מציאות סבה ראשונה ומציאות הנברא הראשון ומציאות שאר השכלים הנבדלים מן החומר כדמיון המספרים המצואיס בשכל לפי שהאחד סבת המספרים כלן והוא אינו מספר ולא ממין המספרים אלא שאין מציאות לשנים שהוא ראש ה״ספר זולת קדימת האחד וכן אין מציאות לשלשה זילת קדימתה שנים והאחד וכן אין מציאות לארבעת בזולת קדימות הג'