Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 7

פיק י״ד כקרח הכולא וחכמים יצפנו דעת : "פירן י"ד׳, פחח ליפכת 15 לידיעת תתרי החכמות הכלליות ומהותם ומכינם במאמרים כוללים וקצרים אחרי אתר אקדים ואומר כי חכמת הבורא יה׳ אין לנו דרך ליכנש נה לידיעתה לפי שחכמתו היא עצמו לפיכך כשם שידיעה עצמו נמנעת מהשגת השכל כך השגת חכמתו נמנעת אם כן אינה כלל משאר החכמות כל שכן שתהיה מנויה במכין החכמות כדי שנוכל לומר מכמה זו וחכמה אחרת מצטרפת אחה לאחת למצוא חשבון כי כמו שעצמו אינו מכלל המנויים והוא חבת מציאותם כך חכמת אינה מכלל שאר החכמות והוא קבה כולן ואינה נופלת עמהן תחת שים סיג ואין ערך ביניהן בשום עכין כי אם בשיתוף השם בלבד ואחר הקדמה זו המבדלת והמחלקת ידיעת חכמת האל ית׳ מהשגת ידיעתנו אתחיל בביאור הענין שאני מכוון אליו ואומר כי משפע החפץ העליון המתואר בדיבור רומניי נמשכו ד׳ זוגי מכמות רוחניות שכליות באמרו כי ה׳ יתן חכמה וגו׳ והבן חוד אמרו מעיו החכמה העליונה היא השגת מציאות הנברא הראשון המתוארת בפנים שהיא נעלמת מהשגת השכל האנושי אמנם המתוארת באמורים היא המתוארת באש במשלי התורה והנביאים החתומים והחכמה השנית היא השגת מציאות השכלים הנפרדים והיא המתוארת ברוח ובכלל החכמה זו השגה מציאות המים העליונים הרוחניים והחכמה השלישית היא המעיינת במציאות הרקיע העליון ובמציאות הגלגלים שתחתיו ונצורות שלהם ר״ל הככבים והיא המתוארת נמים בקצת דברי ההורה והנבואות והחכמה הרביעית היא המתוארת בארך נשם כולל והיא המעיינת במציאות זה החומר ההיולי ובצורות שקבל ר״ל היחודות והיא המיוחחת להשגת המצואים הארציים ל״ל בני אדם ואמנם החכמה המתוארת נפנים אין דיך לשכל האנושי להשיג מהותה מעני היותו כח בחומר וזהו חוד אמרו כי לא יראני אדם ומי ועליה נאמר והחכמה מאין תמצא ונעלמת מעין כל חי רק השגה האיפשרית היא המתוארת באחוריה והיא המתוארת ג״כ נאע ותכלית צורת ההשגה היא שהיא מצואה בלבד בהכרח כדמיון האש היהודי שאינו מורגש ואי איפשי שאינו מנוי והשגת צורת המציאות הנזכרת איפשרות השגתה היא מצל ידיעת חולות■ שני שמות הקדושים העליונים ואפשר שתושג ג״ב אצל היחידים מצד חקירתם בגנזי הצורות והחתריס התורנים והנבואיים אמנם ההשתכלות וההשתדלות והרחבת העיון בהם יקרא בינה וכשהעלה השגתם בנפעל ביד המעיין הזך מקרא אז השגתו דעת ועל השגת צורת מציאות זו נאמר בפרט אשרי אדם מצא חכמה והחכמה השנית המתוארת ברוח היא הנקראת מה שאהר הטבע והיא מציאות השכלים הנפרדים והשגה זו צריכה לימוד ועיון דק שכליי והקדמות אמתיות מופתיות מורות מן הגלוי על הנחתר ומן;ומורגש על המושכל והבנת הפשיטות הנבדלת מן החומר הבדל מוחלט ומציאות מעלותיהם על דרך היות האחד עלה והשנית עלול וכל אילו ההכנות וזולתן המגיעות להשגת זה העיון השכלי וההתבוננות נהם נקראת בינה וכשיעלו ביד המעיין נפעל תקרא זאת ההשגה דעת החכמה הג׳ המתוארת במים היא הנקראת חכמת הטבע והיא המעיינת במציאות הגלגלים והככביס ותכונתם והשגת זו ג״כ צריכה נמוד ועיון טבעי הרגשי ועיון שכלי ולהתבונן במציאותם וצורותם ונטבעיהם ובעצמיהם ובמקריהס ובתנועותיהם ובמשפטיתן וזולתן מן ההרכבות ההכרחיות אמכם המחקר העיוני ותהשתכלות בהן יקרא בינת וכשיעלו ביד המעיין בפעל תקרא אז זו ההשגה הכוללת דעת החכמה הרביעית היא