Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 125

"גם אם אש ,קטיהס תבער בעדתי «אש משטמת א1יבי תלהט בם1 "הפה 6< יא?לו י,וישעו בגזרתי «כנשר לג1זליו אחיישה מפלט לם1. -vv *ז? t r י 1 ז t "אם כהתל באמש תתל בי עיני "אם מורשי לנכי נתקו ממנו•' -או חלום חזיון ליל בזאת יראני•' »וסנה בוער באש פה אן1 איננו. אסורה נא ואראה אומר הביע זאת וזיא המראה ראית הפעם את המראה הגדולה והנפלאה הפנה הוא למופת לעמי ישראל הפנה לא יבער הן מה זאת-מדוע! ולבת האש היא משטמת הזעם אחפשה ואחקורה אולי אדעה! חרוז אויב מולם אין יד1 לא$. 1; t; ־ 1 rl ״ 1 r t־ I ״ T ״ I י r י אך במעט רגלו למראה נגשה בי עונו ישא במו נוגע והנה אליו קול קורא מלבת אש נקטתם אקח יקם שבעתים "אל תקרב .הלום בי האדמה קרישה לער לא עקה בעמי פושע של את נעליף טעלין! ,ונש את זכרו אשמיד מארץ החלים. "מהזה תשתומם על המראה הזאת "ויהי כשמע איש האלהים הענו בי ינער הפנה אך אבל איננו? מת1ןי הסנה את דברי אליהים חיים הן הוא לןי לעתז גם הוא קי לא1ת ירא מהביט ו! סתר אח ©ביו בי אשמרה את עטי ולעד אצ-רנו ולתן תודות לאלה י שמים. הן הוא לך לאות גם הוא לך לערה והפנה הלזה אשר חזה נביאנו -י! «f I* ־ X Ir'״1 x־ 1 ״ * v vt זז ן• "בי בעמי בחרתי אני אתפארה עורנו עומד נצב באש מתלקחת "אך בו אקדיש אך בו אכבדה על בן רק תהלה תבענה שפתנו בי לפול 'שבעתים ,יקום מהרה. לאל חסדיו עד — ואמונתו נ־<חת ■ קול קורא מעיר סטאנים לוי על דבר מצב החינוך כי ברע הוא! — על משמרתי עמדתי וצפת לביתי לראות איש מאחי הנאורים יושבי עירנו זאת, יתעורר לאחת בעט מופל, לתאר נחרט האמה מצב החינוך אשת ישתרר בתוכנו, וידבר על אחיו העברים בטוב טעם ודעת כי ימהרו לשית קץ לו; יחוק דבריו בעט נחל ועופרת נאחד מעלי — העת, אשר הס נק לתתנוקס לשפתינו העברית. או נאחד העלים, אשר חדשים לשבוע פרים יבכרו, עלים לתרופה לרפאות כל שבל בת עמי חומרי ומושלי, ונעלה במו רפאות — תעלה ליושבי — מחשכים (זת״ב), כי דברי חכמים כדרבונות המודדים בקרב איש ולב עמוק. — והנה לשוא, קוה קויתי ומאומה לא ראיתי, יחלה׳, ולא נא אף דבר אשי יגלה למוסר אזנם, ויוכיח על פניהם