Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 113

— 113 נ״ר על אבן שהיה. — ובהרימם ביראה ד/במקום הזה, "ומפני שמי נמה היא" — וכמאמרם ״גדולה העבודה שמביאה לידי ה״ת ויראת שמים" — ת״ת כדאמרן, בקריאת תכהן מהתורה הזאת, "ויראת שמים" נתוודע נריח ייקשורת שנעשו לתם מות למען דעייל בלא בר, כי אם יהיה הישות לכל איש לכהן בקודש, אז ברבות האנשים שלא יוכלו לכוון עבודת הקודש מצנורי יאור ציון, יביא כל אמד ענודה זרה להקודש, והוא לא ידע, כי בנפשו הוא• — ייתתר דנתן הבית, וכל פתוסיה ימד, והיא התורה והמקדש, וע״כ הרוצה ^"ל בלא בר "מנא" וממהות הללו, "לא שוי חבילה" ההפתד שיוכל להפתיד ניזנית, והוא תיתורה ואחדות השם, ומוטב שימותו ויאבדו כהנה וכהנה ואל ייזסלל ש״ש, — ואולי התכוונו לזה במאמרם (תנתדרין ת״ד) נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדש, קדשים א״ל נביא לישראל היינו יצרא דעכ״ום ’עו״ש, ובין בדברי ודבריהם. — וכל הדברים נכללו בדברי מלאכי ב' נאמרו "וידעתם כי שלחתי עליכם את המצות הזאת להיות בריתי את לוי וכוי ואתנם לו מורא וייראני וכוי כי אפתי כהן ישמרו דעת ותורת יבקשו מפיהו וכוי, — ועל אלה, דאייתי מרי לשתירת השעל השגור, ותם אלה ששחתו ברית הלוי - בבית שני. — ותוןת נרית ומולא ד' כלתו הברית עם מלכי ב״ו, וקנו הכהונה ומפתחות — בית דוד — ממלכי היוונים והדומים שקבלו מלכותם מפרש, על אלה קרא מלאכי (שם פקוק ח׳ טי)" ואתם קרתם מן הדרך וכוי. — ובלשון החכמים נקרא "פרהדרין פולשי" (יומא דף ח' נ׳ ודף י ט' א' יעוי׳ש), וגשמשס '"בתגא סלף" כהפלהדלין ופולשי הללו שמחליפין אותם כל י״ב מודם, נם לשכמם תיתה נקלאת" לשכת פלהדלין (ומגם היתה נקלאת "תגא חלף") כי היו מחליפין גם אותה כל י״ג חולש וכפילש״י (יומא שם) "כלומר שרשעים היו ילא היו מוציאין, שנתן ומעמידים אחל תחתיו, וכל כהן המתחדש בה קותל אותה ובונה בנין נאת מן הראשון שמתא קלויה על שמו, ונמצא מתחלפת כל שנה ישנה ״יעוייש, — וכדברי מלאכי (שם פקוק טי)" וגם אני נתתי אתכם גנזים ושפלים לכל העם ובו׳ "כי המנא ומחמות הללו" היינו מנא דלא שוי סביליה ,,שחבלו בנפשם, וגופם המחולל על הבריות, — וגס אנטיגגיש איש שובו, בהזהירו לכהני בית שני שנתקצלו שנותס על כי לא היה נמו יראת ד, — ונשמשם ע"מ לקבל ״פולשי" — רצוני לקבל פקודה להיות מפקידי המלך, — במאמרו הנודע "אל תהיו כעבדים וכוי" שיים (שם) "ויהי מורא שמים עליכם", כי יראת ד׳ סוקיף ימים ושנות רשעים תקצרנה «שלי י' ועיין דרשתם יומא ט' שם), בי בשם שברית׳ עם לוי "תיתה בריתי אתו החיים ותשלום" (מלאכי שם), כבה הלבנות המתודעת לישות, מקברה את בעליהן, בלא ידעם לכוון בקודש — ״ובאש שרף ישרפו בשבת. — וגזת נתבונן גם במאמרם (מגילה ב״ה ברכות ל״ד)" מת י׳ שואל מעמך כי אם ליראה אטו יראת מילתא זוטרתא אין לגני משה מילמא זוטרמא "כלומר אצל משה ובדורו, אחרי שראו העם הנשים והנפלאות שנעשו על ידו למו, אז ביד הזה נקחו (לא "כקון מונד כלתם אשר איש יגע בהם ימלא ברזל מלב וחנית) — כי בריתי הימה אמו החיים והשלום, וניתן בידו המורא — יראת שמיס — ליירא-את העם, וכדכמיב "וירא ישראל את היד הגדולה 15 ■