Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 111

— 111 הפותה לח פיך פרא נ ץ הלא הוא ח״הו הן פרי בארץ אין לגמול מעשהו ממאן איורחים קראתיו בהיכלי מוישבו — :t ו 1 \\r t 1 t לר1ר זיו־רים זרע צךל!ה מבחר הפלכים נעימות נצח .ישבע במעון המלאכים פתחו שערי שמ:ם! צדיק ב1א ןבוא! גם נאקת אם ט רייך באה בהיכל באך ועל יוריש,עצר אצלתי טה1ךי הוא ינחמם ימחה דמעה מפנימו צדקות אבותיו ינחל, אחת 6* נעדרה ועליו יציץ נוף לצבי ולתפארה ירעה עפו, בתבוגת?פיו ינחמו ןם בשיו יפרח צדיק, .׳ביול רשע חסד ואמת .יפגשו, :קלה פשע :שאו הרים שליום לעם, צדקה נבעיות ואת בחירי מלאכי אצור, לשמרחו יקראני אבי, ובאר אתנהו' כי בן יקיר הוא לי נאום יי צבאות. t: » |- ) v ו « .Sterbe» ist für Ihn — ein neues Leben, ,Seiner Thaten Lohn ist nicht hienieden; ,Zu der Heimat Hab' ich Ihn beschieden. .In die Ewigkeiten reicht sein Streben, ,Ew'ge Wonne sei nach meinem Worte ,Hier sein Loos: — eröffnet ihm die Pforte I ,Doch auch Oestreichs Fleh'n will ich erfüllen, ,Seines Vaters Glanz dem Sohne geben; «Er wird Tröster sein, die Thränen stillen, ,Seiner Ahnen Tugend wirb ihn heben. ,Herrlich wird aus ihm die Krone prangen, ,Und die Völker liebreich er umfangen. .Tugend blüht um ihn, das Laster schweigt, ,Wie der Haß, wenn Lieb' und Treu' sich zeigt; ״Redlich wird er walten, Frieden spenden, ,Engel schützen ihn aus mein Gebot. ^,Traut er kindlich meinen Vaterhänden, .Theuer ist er mir! spricht Zebaoth."