Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 110

110 — ואתם צבאות טרום חגרו מתניכם לבשו הדרת קיד^ז צאו לקראת אחיכם בסאיי לעד ןב1ן ברום ‘שמי שמי.ם, אראלי בית אסטרייןז נפלו על פנימ1 מר .יבביון׳ יןעקו אל אל1זיט1 על אב ובנים חוסה אלד,ים חיים! צדקת האב ויישרו הלא הם בספחי;*־,׳ יי יי י!־ ,״ 1•! לכל יראיף א1הב ונוקם לצורריןי אל נא רפא נא לו, הושע לאייש ימינך דמע1ת בניו הנכאים הן ספרת ־ יי ־י." י י י - י אנקת נישבר׳ לב בנאחז אצרת — ״ י I י I - ״ ״ I י I . י ־: י משועת בת עמיו אל תעלם אזנןי r וקול דממה קיורא ממרכבת אופנים r מנעו.עיניכם מבכי אלפי שנאנים דעו בי עצת "עליון עמוזקה היא מי:הקרנה! בגיא צלמות בל יפרח פרי עע חיים י ■ 7< “ * ־־ *״ " י ־• ב#םל?ל שמחו נמןני שמים ועיני בשר אור עולם לא תחזינה. ״Aber Ihr, im lichten Himmelskleid, ״Auf! dem Bruder gehet mir entgegen, ״Seinen Thron will ich hieher verlegen," ״Ocstreichs Engel saßt ein tiefes Leid, ״Bitter weinend flehen sie: Gelinder ״Herr und Herrscher! schone deine Kinder! ״Seine Tugend, Rechtlichkeit und Sitten ״Kennst Du ja: Er war der Frommen Freund, ״Feind des Lasters. Send' ihm Hüls' und Segen. ״Sieh, die Thränen, die sein Volk geweint, ״Und die Sorgen, die sich ängstlich regen, ״O erhöre Deiner Völker Bitten! ״Aus dem Himmel tönt's mit einem Male °. ״Weinet nicht, ihr Boten eures Herrn, ״Unergründlich ist ja Gottes Rath, ״Und die Himmelsfrucht des Lebens hat ״Kein Gedeih'n im Todesschattenthale, ״Und das Licht bleibt stets dem Fleische fern.