Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 109

109 — ✓!אנחנו נחלתך צאן מרעיתך עלינו הופעת בהוד ישועתך אמרנו באיור פניך נלך לעולמים. אך שוא תקות אנוש הבל מחקהו מי בא כסיוד אלול! לחקיור,עצת עושהו לדעת מה זי_עץ אל בנכה׳ מרומים? — על כסאיו?ס יה;ישב רוכב ערביות שרפים ממעל לו לאלפים לרבבות T1• •־ך ז:* T ־ ן ז בל בני אלהים נצנו עליו, בי נקראו v« ••; r •! ד* ד •»71 ומבין בגפי חיות ,בית חשטלה קול שדי נורא נשמע, שאון קול המלה האזינו מלאכים בני עליון ישמעו, ־ ז* ־ ־ t x .* ״י 1 י : ז נכו־יאל ציר נאן!ן אותך בחרתיך רד מהר מןה לארץ שלחתיך קזם בני סך א נץ ידו.ע חלי איש מכאובים מנשיקות פיך;נוע,;יישן,;נוח בשריו;'שבון ב$ח, ,וישוב הרוח אל אלתי הרוחות יוישב הכרובים, Uns auch unter Deiner weisen Führung , Ward zuui Heile Deine Machtregierung; Lange noch in Deinem Licht zu wallen, Diese Hoffnung hat uns jetzt verlassen, Gottes Rathschluß, wer kann ihn erfassen, Duvkel bleibt, was ihm zu thun gefallen. Gott der Mächt'ge saß auf hehrem Thron, Bon der Engel Chören nur uinringt, Aus sein Herrscheiwort zu ihm gekehrt; Doch aus Ähaschmals Heitigthume dringt Eine Stimnie, wie der Stürme Droh'n, ,Engelchöre! HimmelSsjöhne hört l ,Gabriel! der Liebe Bote, Dich .Send' ich nieder zu der Menschen Stätten; ,Sieh die Leiden, die dort Fr a » z e n trafen, ״Küß' ihn sanft, er möge sanft entschlafen. — .Sicher wird sich seine Hülle betreu; ,Doch der Geist, er schwingt zum Lichte sich.