Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 108

— 108?בולי עולם הפיגו׳ בל חק עברו בחבלי מלכות מאגו בעביותים נאסרו במלך מאסו, עבדים משלו במו י T T » T •T*J *i T tv v הארץ מלאה חמס אה ריב ומצה T T T » T T V» T ־ I ״ ־ T י ובאין מוסר ה^ם פרוע הוא לשמצה אין מלך אין בדון אף אין תורה למו. .עד שקמת פרא נץ איש חול רב פעלים ״יממש זרחי!׳׳ אמרת, ונסו הצללים v V .: י T ־!<;ז T|- T-J• ופני תבל האירו מאיור ידקר1ת הצבת נבולות .עמים עיוד .על מכונם שךת סוררים באף השפלת?אונם הרעש קם לדממה חדלו סערות, ז־ 1 T נ 5:t tt % ד בני מלכים ור1ןנים הושבת לכסאותם ישבו בנים לגבולם אל •נחלת אביותם איש על מקיומו בא בשלום באין מגרעת מיופת לרבים היית בצדקתך אדירי מלכים הם אנשי בריתך - - - , י - - ־. - ■<ו הקשיבו לאמריף באזן שומעת. Keine Kränze, kein Gesetz war mehr. Fesseln tauschte man mit sanften Banden , Da am Throne feile Sclaven standen; Grän'l und Laster bauten sich den Thron, Waren König, Priester und Religion Heilig nicht, und roh das Volk umher. Da erstandest Du uns, o bied'rer Franz! Eine schön're Sonn' auf Deinem Winken, Freundlich strahlt die Welt im neuen Glanz, Muthlos sah man die Empörer sinken: Seit die Gränzeu Du dem Volk gezogen, Ist auch schon der wilde Sturm verflogen. Musterbild dem menschlichen Geschlechte, Die vertrieb'nen Herrscher setztest Du Wieder ein in die ererbten Rechte; Jedem ward das Seine nun in Ruh'; Und die Mächtigen mit Dir im Bunde, Hauchten Weisheit ein aus Deinem iWnde.