Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 103

103 — לכן מפורש ושום שכל אקרא אליהם בכה•* הרפו וראו זכרות ,׳שמחה" חלצתי מדחי כי שם אמי היה שמחה זכריונה לברכה .y . ־ ■י v T י T1, , וגם .לקראתי על שמה כן שם מי הנער יח, יאקב צבי ד,לוי לעוג .Falber כהנים הנשרפים. שיר ספורי כפי הגדת יוסף בן גוריק. על מכלול יוסי חמדת עינים שוד ושבר שולחו משטים, היא ירושלים עיר תפארת משלחת להב אש בוערת. חיל רומים גבורי כח לחמו עליה בלי מנוח׳ בחצים כברקים לירות העירה, עדי לכדס קריה המעטירה תרועת מלחמה שם השמיעו עדי חומת ההיכל הבקיעו, שם עמדו גבורים בעלי קרנים ללחום בעד קודש מאסו בחיים. ברומים חכו מכה נצחת גם עת המקדש כאש מתלקחת, אך הכהנים מכאב לב אנחו׳ בגדי הקודש בידם לקחו, ובמר לב עמדו בפתח עינים מבטם האחרון אך היכל ירושלים■ ויללת שבר הרימו בזעקה, בראותם שרוסה כל חמדת צדקה, ועמהס הלויים מנצחים אדירים בתמרורים השתפכו תטור קול השירים, ולאל עליון הרבו תחנתם לבל יחלל אויב הוד כהונתם■ מבין אלה נפשם ממיצר תשוח קם פתאם זקן מתעורר כאיש חד י שסתיו אמרי יושר ודעת הטיסו כטל על רפאים תגבורת הרעיפו•'