Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 102

— 102 - 1 ו" ב׳־י חלק;יפיח לאל ועפהם הדורים יפצחו רנה כי גאל עמהו; ן ן ד י T ־ ־־ חאח! בלע הפות׳ נסתמו הקברים T V \ ־ 'tI|- I * Vf• ך_עקנ י_עם'יד, כימי שמיו;מיהו ז ואז גם אביות♦ קיצו משנתם 1 T - - ז•! •:זז יתנערו מעפר ויעמדו לגורלם י ן -- דד :1! ז־ t ברכות תהיום עליהם ואל;גל רנתם כמעשיהם עתן להם וכטוב מעללם. ויראו היוד אלוה ויוכחו כל ניוה וכל עמסה $'שר’נשאו בחיים; בקרב בניהם ישמחו ויתמהו תט1ה י '1' I יי " - , <-- T - על ריוב טובם — ועל שליום ירושלים! כי כאהל׳ העוני וארמנ1ת יסרים;שמר המישפט ותעש כל ^ךקה ובכיות בני האדם יחדיו נקישרים ולא;שמע עיור קינה׳ נהי וצעקה. ו;עשו כל העטים אגודה אחת שם על תלמי שדה האדמה הברוכה ו;שמעו רחוקים ויבואו' בנחת לתת למלך הפלכים כתר מלוכה. T ן 7• X : V V T » — lv הן כל אלה;ניא האל ולא;אחר ולא.יבושו לעולם הבוטחים בו בתמים; קרוב עת ב*ז דבריו ׳ בת ציון;ישחר -;;פדה את עפו לתישועת עולמים. טכ תם על השיר: «בחצוצרות וקול שופר הריע כ״ט זייטע 28 כתוב שם וז״ל: שמחה כי יפרוץ פרץ (!) המשורר הלז העושה את השמחה לזכר;דעתיו בהיותו עוד טורה במקום מולדתי הנה למען לא;דרי׳ לשחוק ולעג ביים מחר בעיני ח&בקוים - להצדיקו'לפניהם קעדתי.