Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 101

101 אז קול שיופר :שמע ואחריו דממה ד5ןה: ב1או נא אמוד. זזהבתיכם פי שדם. הקריבו לשמי טהור לבבכם — לביונה זבה! בואו < השתחוו לפני בירושלים!!-ד :« ־ י Ti ׳ ואך אמלא ז־ברי לחוזי פציתי אמחה כל דמעה מעל כל פנים T : T I״ ז T חן רחמתי אתכם בני בד בריתי אני אביכם ואתם בני, נטעי נאמנים! גם עיר ציון תבנה, בהר מרום המקדש - ■ ו ■ .V יי ,־ ,יי בפי כל העמים :זקךא בית תפלה, לכבוד אליהי:עקב הנערץ והנקדש יישירו ביו ישיר תודה.ישבה ותהלה, ואת צייון;שישו משוש — שטחה 'שלמה! אישר במר נפשם עליה התאבלו «• V; ־ - T t ז t T V ־ T .?גת צר ןגליה שפך זעם, אף וחמד" עת נאסף הדרה ואישיותיה נפלו. ועתה תרדה לכם תורתי לעינים להאיר לפניכם באפלת עמק הבכא - ו:ךבו ימי כלכם כימי השמים והתענגו על רוב שלום ושפעת הברקה! וישמעו נדה׳.ישראל מקצה הארץ ויישובו בששון לגבול ארץ אביותם, :ד י ד \ r } vv שם?ישבו שלו ולא.יםר1ץ בם פרץ דראו כביוד י; איש בחליוטותם. את פני האדון.:ראה בל זכורם במלפנים שליש פעמים בשנה; בגר כאזרח׳ בזקנם בנעורם׳;בואו בשי לבבם הקריבו למנה. הנערים חזיונות :.ראו דבירו את האלהים בכל מפעל ובכל שעל v ז:T: v * ו ז ן r t ־ אזי יישתו כים תנחומים וישירו ■־ ־ ■ ־ ־ י . ז שירי משוש אחרי שתו כוס רעל.