Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 100

החם על זאת תבוש ההה קשתך והעעה כלימה, על כי איננה מוכיחה עוד לעמוד י ילונו, על כי מטות יה מושנעוה הנמו בשבועות גליה מהן חורה? ועל כי נהרות —י מעהין אל הופע עליו כה רה — תגקע ארן, על כי הארה בקרני אור התורה את פני הגל, ואף כי גערה המהפכה תלויה ממעל לראש התנל נעת ענוה העם אה ערפו לאור הזה, גכל זאת לא הופר בזאת אות גלית הקשת I — (יי) ראוך, תיאר פה איך כל המופלגים נחוג הנריאה, הן בעומק הן בגובה, הן געזוז הזרם, יתחוללו ויתפוצצו ממנע עינימו נלאותם אותו יוצא כגנור ערוך מלחמה. (י״א) שמש וגו׳ הישיף עוד להפליג, כי אור השמש והירח רק למומר הנמו עד כי יעמדו בזנולס, כי אור החצים ונרק החניתות ישפיקו להאיר משגיב לי והומר (י״ג) גזעם, אכן בצעדך גזעם על פני האין, אין מטרתך רק לדוש נאף את הגוים אשר לא הכירו את שמך (י׳יג) יצאת, אך לעמך ולמשיחך לישע הנהו, ולא התאזרתנאזור הקנאה והתימה כי אם למען הצל את עבדיך מעגלת הרודים בם בחזקה ומן הישוד עד הצואר, עדי לאש מבית רשע תמחן. (י״ד) נקבת, ואת ראש שבטי האויב תקיג בחרבך הנטויה, השוערים משגיב לי להפיצני, והשמחים אלי גיל לאכול עני בחשבם בתעותם, כי לא יראה זאת יה ולא יבין אלתי יעקב (ט״ו) דרכת, ועלי מצולות •מים דרכו שושיך ומים לנים לך לישוד חומל »ושל• (ט״ז) שמעתי, ואני בשמעי כל זאת ומעי המו עלי מרגזה, ושפתי צללו מקול הרעש, בעצמי כמו רקב הגועל, ובכל מקום עמדתי תלגזני פלצות, כי איככה אמצא מנוח, בראותי יום צר ומצוק כזה העולה ומתנשא לגוד עם עד הישוד בו! (י״ד) כי תאנה, כי כגר כלה ונכרת כל מטה לחם ומשען מים משגיב, ואף כי לא נועד יום השילום והפורענות הלזה רק לאחת מהאומות, בכל זאת יכאב לב הנביא עליו ונפשו עליו האבל, כי לא באלה מלק יעקב לגיל במפל שונאיו. (י״ח) ואני, אכן אנכי אשירה ואעלוזה, כי נעל שדי לי למנת חבל בנעימים וכי שפרה נחלתי לגיל נאלהיישעי (י״ט) ד׳ אדני, כי לק את ד' שמתי לי לחיל והוא משים את רגלי כאילות, לרון במערכת המק והמשפט, והוא המדליכני על במתי אדן ועל זאת אודה לו בנגינות. שכני עפר כי יקיצו *) לזכר אבות׳ היקרים מ״נ ה״ה אבי הר״ר מענדל ואמי מורתי מרת 6דאדל תנ״צב״ה. Von Nathan L. Fischer. שוננני בתי חומר עת כי יקיצו לעזבע בצדוצחיות חי״י עולמים; אמת ואמונה מארץ כי יציצו בטללי אורות טלם להחיות נרדמים —