Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 96

— 96 ויהי אך השיאני וכל עצתו הקלטתי י אז חלף רוח ו ת אחת ו כאש לס^ה! — בינ׳ותי כי בחטיא ייחמתני בושתי נכלמתי׳ ואחס9כה ביתחיברלותי מצואלנפשי פלטה. כמ2ט?!ם־החמךה צללתי קעויקרת! - לולי יקיכוני סעיפי לקית לב ולהתעורר: הלא כר פינה נןטןה בפי.ם עזים‘עוברת׳ בן אנוק אנוק בתבל הלזו מתגורר. - ••ו vr }■ - יי - - י« פעלות ארס מאפע׳ קוא היי )גבר! הבל בנייתענוגו, בזב מהפןיי'עין; תאותו לנצח תא לד כי ימצא'קבר, רואיו יאמרו איו - כהלום;עוף ואון. — Exegese von M. E Stern. *) אמל המעתיק: על לי יצאתי בהעתקת הפירשא הכבדה והנשגבה הזאת מעקבות המבארים קדמוני, נאשר חנני אלהיס לבחור לי דרך מדש נאוה ניתר שאת גם לכונת הענץ על פני כלו כמו להוראת המלות, עדי שנימו מותאמים עולים נקנה אחד בעזה״י להצמיח אור ההבנה במקום אשר הראשונים לא שגנו בישע ההארה, על כן אמרתי ויהי מה, הלא דבר הוא! אצא הפעם מגדרי להעיר את לב הקורא על בכורי החדשות אשר הנאתי לפניו בטנא העתקתי לפירשה הזאת ואשים קנצי למלין לדבר בקצרה, ולרמוז לו אך באצבע קטנה, ואמצא מן בעיניו! ישעיה נ״ז ז׳ ואמר, מטרת הנביא בפי׳ הזאת להורות לעם ד׳ את ארחות התשובה ואת אופני שביליה איך יתנו בלכתם בה, למען ימצאו חנינה ומתד בהגיונם ועל דרכיהם יגה אור החן והחמלה לפני כת שוכן מעל *) ההעתקה לפרשיות האלה, הנמו הפטרת יו״הכ, ישעיה נ״ז י'׳ד — נ״ח ט״ו והפטרת יום שני דשבועות ובחבקוק תי' ג', נמצאת במחזור למועדי אל אשר לי, היוצא זיו פעם ששית לאור בבית מתחר התפרים לבני ר׳ ישראל קנעפפלמאכער ז״ל, ועל כי יצא המחזור הזה בלי חוברת עם באור, והפרשיות האלה כבדי ההבנה עד למאד עדי כמעט יאמרו: דרשונו! ואף כי שלחתי את אמרי באורי עלימו פעמים לבית הדמית לתתם כלוית מתגרת אל ההעתקה, בכל זאת הפעם נשכחו, ותפעם .נאבדו מבלי בוא על מקומם בשלום, על כן אמרתי אתור למו פה מקום לצאת לעיני השמש, עדי עת מצוא מקום למו בחוברת עם ההעתקה בעת חזון למועד צאתה בפעם השביעית לאור עולם. מענדל כר״י שטעון.