Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 91

— 91 ימה כל דברי המקרא הזה נמישריס יתהלכו כולו כראי מוצק איןנפתל בו — יילה נעמו דברי חז״ל, דברי תורה עניים במקום אמד ועשירים ממקום אמר. ומלך אלקום עמו (משלי ל׳ ל״א) מלת אלקום כלאו כל המבארים לפתרה עד שנא הסכם הנכרי געזעניוש לפרשה שהיא מלה ערבית, כי קום *ערבית חיל וצבא פתרונה, ואל היא ה׳ הידיעה בשפה ההיא, ואס כן ענין הכתוב המלך אשר חיל צבאו עמו. עתה ראה זה מצאתי עד איפה הגיעה סכמת מורינו הגדול רש״י ז״ל, אשר אף אם לא למד לשון ערבי והיא נעלמה «תנו, כנר ידע תהלוכותיה, ולבו הרחב כפתיזי של אולם ניבא לו זה זה שמונה ייאות שנה בלי דרישה וחקירה, מה שמצא עתה ראש הבלשנים אמרי עיון יעמל רב, קום קרא בפייש״י לסנהדרין פרק תנשרפין ד״ה ופנחס, ח״ל שם, ייראה בעיני שהתיבה הזאת לשון ערבי שכל פתיחת תיבותיה אל עכ״ל. ומדי דברי בזה אעיר על מאמר הש״ס שם והוא לא ידע שמלך אלקוס עמו ע״כ, ילולא דמישתפינא הייתי אומר שהיתה לפני בעלי הש״ס הנוססא אלקיס, כי מצאנו פעמים רבות בתלמוד שנויי נוסחאות ובנר הרבו לדבר בזה גדולי עולם ישרי לב ובראשם בעל יד מלאכי סי׳ רפ״ג ע״ש. ויהא ראשי עם (דברים ל״ג כ״א) כל הפותרים יחד נלחצו בפתרון המקרא הזה, וממלת ויתא יצא לתם הלחן הזה, כי פירשוה ויבא כאלו היא יי״יש אתא, ונעלם מכולם שאס כדבריהם הי׳ ראו* להיות ויאת? אולם לדעתי אין קפק שהיא מן שיש תאה אשר ענינו גבול כמי תתאו לכס (במדבר ל״ד ז׳) ועפ״ז׳ יגואר המקרא כמין חומר. וירא ראשית לו, גד בתר לו החלק הראשון ולא המתין עד כגישת הארן, כי שם חלקת מחוקק ספון, כי החלק אשר נפל לנמלה לו היה מיד המחוקק היקר, מיד משה, ויתא ראשי עם, המחוקק בעצמו הגביל (ע״ד יצב גבולות עמים וגו' דלעיל) לו חלקי משפחותיו (ראש ענינו מספר וחלק, פעמים רבות), ונזה צדקת ה' עשה, לא חעא בזה מאומת, כי עשה הישר והסוב בעיני ה' שנחר לנחלה לו האדמה אשר הסה משה קו עליה, והיא יקרת בעיניו מכל. ובזה סרה גס השאלה הגדולה על פי' מפורשים חלקת מחוקק ספון, שמרע״ה נקני שם והלא קבורתו בנחלת ראובן? כי לפי באורי העי׳ הוא חלק המחוקק היקר (ספון) ענינו יקר כמו בבתיכם ספונים דחו.י אשר נתן לגד חבל כמלה, ואין כל זכר מקבורת משה פה. השערות למקרא מן ז״ך ל״ב .Bon Lauterbach (שמות ב׳ כ״ג) וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתס אל האלהים מן העבודה. על השנות מלות "מן העבודה" פעמים, לא מצאתי מנוח בכל הפירושים ואת אשר אנכי אחזה לי, הוא כי ידוע העם הנכאים ונענים מחת מושל ערין לא ירהבו בנפשם לצעוק על החמס הנעשה להם, ולא יאנחי, מדאגה מדבר פן ינער כמעע אפו וסדבקס הרעה פעמים צדה, (כענק שנאמר(ישעיה כ״ע) ושפלת מאר׳ן תדברי יכו' מפחד הצרים