Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 90

ומכתבי קדשינו ופפארתינו ולהחזיק ידי העובדים במלאכת ד׳ באמונה בכל ע* וחלילה מהרפות ומהפעצל מננשות כזאת, כי אז יאמר עלינו: שמוני כובודיג את הכרמים — להרביץ תורה וחכמה ויראת ד' ודעח בחבל — וכרמי שלי׳ בתי חנוך בני עמנו — לא נטרתי! כקוי ד' נחליפה כח, את האמת והשלום נאהב, ואז יהיה נועם ד‘ עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו: הרחק תהיינה מנו מריבה ושנאה, עור לא ושננו בתוכנו מדיון וקנאה. לא .ימצא בגבולנו שאיוו הגאות חמץ ומצד, — רק אהבה ורעות י• נתן אליעזר פישער. 8ש1לש 22ת21י2 .Exegese von A. I. Brill שמח במור בילדותיך וייטיב לבך בימי בחרותיך והלך בדרכי לבך ובמראה! עיניך ודע כי על כל אלה יביאך אלתים במשפט (קהלת י״א ט׳). כבר נמנו המבארים בקולם על המקרא ההמום הזה, אשל קופו הוא! הותר את ראשו, ואין זה דרך חכם בקהלת להתהפך בדבריו כרגע, ולשים* ימין לשמאל ואור למשך בנשימת אחת! אולם זה לא כביר מצאתי מאמר אחי 1 בירושלמי אשר ממנו תצא אורה על פני המקרא הזה■ זה לשון המאמר: ר'! בון בשם רב עתיד אדם לימן דין וחשבון על כל מת שראתה עיני ולא נהנה! ממנו (ירושלמי שק! קידושין). הדבר הזה נותן כבוד לחכמינו ז״ל, ויוכיח בצדק! טהרת דעתם ויושר ממשבותם, כי לא שמו מועקה בממנינו לבל נקח מנלן בתענוגי התבל, ולא הואילו להרחיק אומנו מכל טוב ודשן האדן, ונהפוך היא i כי צוו עלינו לאכול ולשתות ולשבוע מכל אשר הבין לנו היוצר בעולמו, באשי! רצון עליון הוא ולמעננו ברא כל, וכאשר המרבה לרדון! אמרי משמני האר)! ומאות החומר חוטא ופושע וסומק נפשו הוא, כן גס הנבדל מכל צרכי הגון! > ועוכר שארו לבלתי נגוע בדברים הנותנים סייס לבעליהם, עונו גדול מנשוא, כי שנותיו תקצורנה בלא עתו, ולא נזה חפץ הי. — עתה מה נאוו דברי! המלך המכס, היה שמח וטוב לב ואל תפק לרעב נפשך, לך בדרכי לבך ובמראה ■ עיניך, התענג וקח טוב וכל אשר תראינה עיניך ממש כדברי לב כל מה; שראתה עינו) אך התהלך בזת בדרכי לבך, על פי אשר יורה אותך הלב נהשכל ודעת, לבל תעבור הגבול ומשפיל כבודך כבהמה אשר אין חלקה בעולמה כי אם אכיל ישתו לגד — ואפה אל תחשוב כי הדבר אשל אמרתי לך עהי: היא רק עצה־ טובה ודבר הרשות ובידך לימן לו כמן! קודרת, לא כן הדבר׳, דע כי על בל אלה יביאך האלהים במשפט, מצות מלך עולם היא עליה לאכול ולשתות במרה ובמשורה ולשבוע מנופת צון! נועמו אשר ערך לפניך על פני שלחן הטבע, כי אך בזת החזק ותוכל לעבוד אותו בלי שטן ומפריע׳ ועתיד אתת לי תן דין וחשבון אס בקולי שמעת ועשית ככל אשר צרתיך•'