Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 86

— 86 — ״אם שחק היה ישראל, כברו גלה , מענה אלוד קרס מקדש ציון מעי מפלה? אס הלל לקחו.ילדי י־ום ברב משטמה ן אהבת חי;, והצלחה פה עמי,השוממה'•״ ~ יתעה הנה והנה גר מתבל אחרת, מה זאת אישר אותו באדמה עיזה קשרת? — ביגונו, וכאביו בי גדול למרחק;נוד;נוע, ובנפש מרה לסלעים החרישיים יללתי ישמיע V V r זז י וזי ־» *1; Ti היום רפה לערב. בלה הליום הי״יהו! —!;ישב בערב לבית העצם כעצבון רוההו. הן שם מתה שמחתו, מיגיון רדפה בזעם י ישם קבר ידירו, וישם מעונתו הפעםי. הפיל על הקבר, דלט פניו באדרת r הזי אחי ז אימה תרד לבבי ורוחי שוברת; T י •* T יי ־ 1 T J ־ VV "אישר אהבתי ומצאתי, אישתי והצלחתי באו r v-r - ז ז- . •ן• :-TTJ׳ TT• רגע אחד שללם מגי פרץ בקם פרץ "מטחו;.קשת מועפים ביעף ברעיש ומאזן אחי נפלו; .והמיון הגביורים יריע בגאון, ואם כלה ונחרצה כי קן יסע יתר החיים; מדוע לא נפלתי בעד ארצי ובעד יה׳שלים! עינג בל אטעם, הה! אלצתיןז להטעימני "ולהביט לניוגד, ןרק ישמיט התאמצה עיני ז סרתי מהר, אל דבריד לבי לא שתי, י, י * V ׳ VT ־ ורה זסזרה יבשה מעץ החיים לי כרתי״/! ־־ J- | ן S T יי T •־ ־־ י ־ ־ * ■ T- * וייעף וידום — והגה מרחק קיול זמירות זיךיע דממה. וקול נעים, כקול בגור מלאכי רקיע, כקול ילד מהיכל יד, ׳'שפד שיחה, , I , -- ד ־ I ו ז;תחגן על שליום הנפש וחין מנוחה. ובנפשו, כמיו שפתי אהבה .נדחק נעות ואמרות דע;תו הגעימה בנהת נישמעזת, כמו;ראה על?נפי ישחר לפניו עובדת, בחייה אמללה- ובמיותה באיור והרת. |-TT:\TV ן T T זזי