Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 85

- 85 - איתני שפת מנר גם באחת ממסגרות כ"׳ תנמימות והאהונוח, למען יראו הם צדקי ני בי אמת דנית׳ נמ״ט המגיד ■ ולא אתי חל,[ משוגתי ובכן נדר גדול נדרה התורה אל אהבת האדם לטמיפו נציות ואהנת לריעץ־ כמוך כלל הן אשר ממנו נשמט שלא חמלה האחות לאחרים מל אסנת אדם למצמו עאכ״וכ שלא להיות המגדים שסי רוח ופתי נפש הנותנים למיהס הימין למכיהס אחרי אשר הכו טל השמאל. חלילה לנו מ!ה! לא גאלה מפ׳ן ה' כי חיינו קודמי! לחי׳ רונרינו (נ“מ yp מ״א) מה גס כבוד איש המולה טל יקרת החיים, אוחו לא נתן לאחרים לנזה נטד כל חמדת החלד ואם לא אנה הכותש "מהתגים״ לקחת אח — כנוי’? כי אם לא זמש למשוח בת מלוט אפלא לא הסיר מנין המתקתי נוסי אשר יקהה בל שנים או אם מתגרת היא גמאוי כתאנים השוטרים אשר לא תאכלנה מרוט א״ה מדוט לא השליך אותה חוצה אל מקום הדשן למטן לא תזכי ולא תפקד בארן החיים? ח׳, נפשי כ׳ חרפה לאים להניא הטפקה שורטת שרטת נאזניו או ממודרת צחוק אל מחנה המגרים היתה לשרוך אותה ואת פישה נאם! — לכן אחת אמרתי גדולה יקרת הנקור (חכמת הקריטיק) אפר לאורו נלך ננחינס ספרים חדשים אס מומיליס ונכונים הם להתאים הדמיונות מם הלשון לטובת הנני אדם, או אס ילדי ההוללות תם, לב נפתל חדה הזג וילד שקר. לכן הנקוד כרוב ממשח הסוכך הוא טומד את להט הסרב המתהפכת לשמור אס גן טי! החכמה לממן לא יבואו שם נטוי לג להשחית פרי מק הדטת הנחמד למראה וטוב למאכל ולתת תחתיו לרטבים את למש הקלקל או תפל מגלי מלח. אמת גדולים ממשי הנקוד בי ׳משם נדת ויין ולפניו לא •היה לא חמלה ולא חנינה למטן לא יצא נזק כללי מי׳ ממני אחד אשר תומה ילך נדרך לבו, כ׳ המבקר הנאמן נל׳ משא פנים והמלמח טין ישפוט וישקול כל מסברת וכל ספר תנא לידו הכל מלמתו Qni parzit malis •p nocet honis אנל מ• זה מבקר נאמן? אולי האיש אשר ילקוט אותיות וחנומיח טל שיי תרומות החכמה והמליצה והוא בקול גדול •קרא לאתר ראו שגגה גדולה ממודרת' שחוק! כי ימצא אות יתרה ותנומה סקרה? אץ זה בלתי רוט לב ומל כיוצא נזה הנני מוס־ך בברכת השחר אל תפלת ואל תביאני לא ליד׳ נסיון ולא לידי בזיון ונוי והרחיקנ׳ וכוי ואל ימשלו נ׳ — המבקרים ואל חכרו חטאות נטור* ופשטי כחסדך זכור ל׳ מחה ה׳! פה . . מש" ק ט׳ ניסן ברכת" א לפיק יאקב צבי הלוי לעוו. חלום שבעים שנה. (חתימה) Bon A. ürtitßlmnF. העלם הקשיב פשר דגר פרצה בעצמותיו, ייליל שרר בבכי, .יפריע תלתלי לןיצ1תיו, בי ריאלי׳ הצלחת תבל בחזיון שטים', - T , - I ■ V ־ י , V : | , - וכי בשמחת חלום א נדת החיים: 'למה פרחי נעורי׳ אס בחיי זרקה שבה? T T י I ״ - . . J ־ ־ «ז 11 - T אם סערת לבבי ההיומיה׳ בקצף ואיבה, •,:■׳.!י׳ T, ׳•׳וי, י״ י , תלביש שמים ר)ךרות׳ תעט ביניון התבל. ותנסי; אנית ימטחתי אל סלעי אבל?״