Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 84

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
18 (1864)
Issue
30 (1864)
Date
1864-01-01
Page
Seite 84 (sequence 85)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
69% known words query
IRI
…/4785731-4788047-6613318--2956-4788132
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

ולמודה יושבת בפחדה מח־פי פן #מרו לי: המליצה רבת יופי וילתה' נרה לי ותהי rizyn ליל ") להן 6& תהיה אילי עוד $?ןשוע ןת^3ר בד עזידי על הטבוע - מנו בעועוון לעזאבו נבונים בכי דויל. - *) אלה הדברים לחלח׳ לפני ירחים אחדים עד לא ראיתי מחברח ל״ח מב״י הנחמדים א״ל גס דברי המבקר במ״ע המגיד בליון 46 משנה עברה לא באו לעיני ולא עלו על לבי. הנה לני זה נבא ולא ידע מה נבא. רב מזה כי כחנחי לאמר לאים סיבה נהפכחי, ואם לא זאח צוח ואמר המנקר חל; או שאני עחינוקות של בית רנן או שכבל באמי נימים וחדל לל לחי לעשוח מליצה ושיר אולם מה פשעי ומה חעאהי לי דלק אחרי נחימה עזה למוח וירמוס לאלן כבודי? אס לא ■דעהס אחי ועמי -האזינו לי ואנל• אחוכם: עקב כ׳ הריקוח׳ מלילה נאה ספוריח משפח לועז אל לשון הקודם ובמלאכת׳ זאח הכבדה מאוד, מאשר תכבד כל העתקה ממפה מערבית לשפה מזרחית, ע<ד שמרתי כפי כחי אז ככל האפשר אח דברי המליצה אשיר העסקתי למען יקרא העברי כל אופני המלין נפרערוע, רטיוניו כשרונותיו וחלונותיו באשר נשאו לנו ללכת אחריו הלכתי, כילד ללון אחלי אמו ולא אע ממנו ימין ושמאל, לכן נמצאו דברי המלין בדבורי. אם העפיל לעלות מרום, אחריו עליתי ואם ירד בען תהום, אתו ירדתי ואשר״יתנשא בלב שלן" עמו דרשתי א״ל א׳ זה עין אשל חטא? — או פן ואולי חטאתי על לי לא יכלתי נימים ההם בזמן הזה למסוך בשבט קופל על לי נשברה אז ידי הימנית בנפלי הנורה — ולולא רחמי ה׳ עלי למעט נאת׳ שטרי מוח! —י הנה נעל אחד כתב על פי, אמרח■ מה שיכתוב הוא, וימצא כחוב שנועה תחת שנוע שגגת סופר אשר נקל היה יוכל איש לתקן ולמחוק אס ההיא שהיא אות אחת מהשם של ד׳ אותיות מלא, והרשה הקנייה למחוק למען השלום בין איש לאשתו אח שמו זה שלם. ועוד נוח לו לאדם שיבוא על ספק א״א ולא ילבין פני חבלו ברבים (נ"מ נ״ע ע יא; סנהדרין ק״ז ע״א)-:-ראו נמ״ע המגיד אשל יהיה לנו למופת על נקיון וטוהר לשונו וצחות מליצתו (לי באמת אין על עפר משלו!) שם נגליון 4 לשנה הנוכחת כתב איש משכיל אחד "חשובה לאוהב ומוכיח, ואמר בי עיין במאמרו הנשאל תחת ידו נכתב יד ומצא לי מתחלה חיה כתוב כהוגן ונחפזו לכתוב מאמרו הכשלת לדפוס שגה ■נעצמו וכתב טעות רב ושגיאות מי י בן? אות ומשל לזה במגיד וליון 5 צד 39 לשנת זו לחב איש משכיל אחר "מענה רן,, ונין דבריו הטונים נמצא כתוב: "עברו עליהם שנים רבים מעת שהיו״!! וזה לא יתכן להיות טעות הדפוס אשל שגגת הסופר הוא לאשר יבין כל מבין דעת. אייל אם תיקונים כאלה טונים ונכוחים להשיב מכותבי המגיד את חמת אף מבקריהם ושופ טיהם, אז ראוי ונלון להצדיק נפשי בנפשם, כי נן אדם אנכי כמוהם וגס לפתחי השליה רובצת או אם יאמר הכותב את ״מכתבים, נעל משפטי כי בנדון כזה טוב אנכי מהם? אנכי — מתינוקות של בית לב אגדל מהם? אולם כבל העיר החכם היקר מהרייש נלאך ניע בתולדת יש״י הערה 56 כי לא ימצא גם ספר אחד בין כל סגולות מממדי הספרים היו לנו למורשת עד היום הזה אשל לא עלו נו קמשוני השגיח לי זה כל אדם ומנח סלקו בחיי הבלו בעמק עכור הלזה הנה די נזה. ועוד רב מזה השיבותי אל המנקר הנעלה נמ״ע המגיד נגליונים 10 — 11 לשנה זו וגס המעט אשל כתבתי סח על הדבר תזה ועל הרעה אשר נעשתה לי לא כתבתי חלילה לעורר ריב מחדש ולהתוכח עם נעל ריבי כי לא איש ריב אנכי ומדון בל אשא ואני פלוס אבקש, כאיל תערוג אל אפיקים ננגב כן צמאה נפש׳ אל השלוה ואל המנוסה אשר עדן לא מצאתי ותשוקתי היום הזה בלבד לנקות עלמי לפני

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.