Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 76

- 76 - לירושלים בצל מקום שהם אף נמקים ממיס ומים הרעים, ויתערבו נגוים וילמדו ממעשיהם! וישחו גס ממים שיגויס ונמצא שיש מהחלל וע״כ אמר רוכמים הזה רו בדבריכם שלא יבוא מ׳ שא!,; הגון או גאה וגאון ע״י החלוממוח הרומים לבניה ביחו כימים ו«״כ אח ם החכמים החוג פליכס להשחדל להושיב שמה רק מחלמידכס ס״ח הצריכין ברבם והזהדו־ גס אוהם בדבריכם . שלא ׳כוו ימין ושמאל מדבריכם. וגם המה יהיו נזהרים בדבריהם כהאלבעה חדשים שמזה זכריה אשר באו להחריד אוחס לידיה אח קרניה הנויס הנושאים קרן על ארץ •חודה לזריחה כ׳ אם לא כן חעשו •ש לבם לחוש שמא חחובו מונח בלוח אחם בעצמנם חסיני גנששיכם לשמש בתנא מחוזה החח חגא ירושלים והגלו מן מימי השלוח ההולכין לאש, לשטף מיס רבים, מיס הרעים, ומלפחבם יושיבו בירושלים לאנשים פחותים, והחלמידים יהיו נשארים כצאן בלא רועה, ויהיו מוכרחים ג״כ לצאח מירושלים, למקום מים הרעים ״וישתו" ממיס הזדונים וימותו ונמלא ש״ש מהחלל והוא כדברי אשף (חהלים ע״י) שאגו (בחריצה לשונם ככלבים) צוללן (והם צור המדינה יצר הח״נח ציר מלא צל חקי רודף מלא ורודף משי,צר המעמידה ע״ן נ׳ל ונילקוע תקס״ג ובדברינו לזה נהצופה להמגיי שנה המישיה זייטע 308) בקרב מיעד ן שמו אוהוחם אוחוח וכוי אמרו בלבם ־נינם יחי שרפו כל מועדי אל בארץ וכוי בחשבם כי מעתה לא יהיה ביה הוועד מועד־ אל ברוח האחדות אשר •שידה בארץ הקדושה אשר עיני ד‘ בה, כ׳ נהחוודעם לרשות יודע כמביא (נהר ציון זה שכנת בו) למעלה ונשנן עץ אחד קידומות להפריד החברים וכדין נחם עלי ליי השיה גאניניש אותם לאמי כי נוובתם הוא דורש נפתחו למושל• לואים מהנ״ד שבירושלים ואסרי שהפרידו ופרצו בה שבן עץ אחד עתה פתוחה •חד, בכסיל וכילפות ׳הלימון וכו ובו' — ונגד הסגת גבולי ישראל אמר אסף (שם פשוק ׳"ז) אהה הצנה כל גבולות ארץ" ונהסיגם גבולי ״המה אויב חרף ל עם נבל נאצי שמן“, ויש לבאי כל הקפיטעל על זמן ההוא — , ונס את הקפימפל ס״ע [שם] על קורות והילדות •מיס ההם, והוא כתרגס יונתן [שם פסיק א,]" לשנחא על גלות סנהדרין וכו', ונפסיק נ' אמי מנעתי ביון מצולה [והוא מלכות יון] ואין מעמי, באתי במעמקי מים [והוא מלכות הרשעה שאין לה סקל כתהום] ושנלח שטפתנ׳ וכו׳ — , רבו משערות ראשי שונאי מנם, כ׳ לא רק ראש אויבי, קיקד שעד האדומי — והוא רום הנקראת מחז״ל בשם איום ושעיר — המתהלן באשמיו, להתפשט במלכותו היא שונאי, רק לבו מהם עוד שונאי חנם,עצמו מצמית׳ אויבי שקל כי גם עליהם יעבור הריס «המי מלא מראש אויבי, ונעזרם לרעתי עזרו בחינם ושקר נם לרעתם אשר לא גזלתי אז אשיג והסימן כ׳ לא למען היושר ולמען השיב אח הגבול עולם מגמת וכוונת יורשי בני שעיר המור׳, כ׳ גם אשר לא גזלתי אשיב והמת מסיגים נזה אח גבולי מזה נראה מגמת הרודף מלא, צור מלא לססיג כל הננוליס אשר גבלו ראשונים (עיין שנח פ״ת) בעוד שהית לוס היושר והחירות מעופפת עלימו נעת שומם לאוחוחם אותות הגבול, אלהים אתה ידעת לאילת• ואשמות׳ ממן לא נכחדו וכו׳ ונתן נזה דוס• נם בממלכת הנהנים כהני נ״ס שנם המה הסיגו גבול הראשונים מהר ליון והעמק והוא בית ועיר דיי וצנול• ציון, ובית ייעיה ויהוצדק, וגם אותותינו לא ראינו וכוי וקים לסו לרבנן ימשמנים בשיחי! לא ינק• מהדדי. — (עיין לדברי נזה בכ“< מחברת 28 זייטע 59 ובההערה סימן ה' זייטע 93 ׳עו׳ש. — ותראה מוי שמה, כי נם (שם) בהרשימה שייך לסימן י' ז״טע 54 צריך להיות סימן ת' (לז״טע 59) וכן תמצא בז״טע 95 ני״ח סימן ח' לז״טע 59 צ״ל סימן ו' לז״טע 90 ונם נז״טע 96 בראש שורה ז׳ מלמעלה צ״ל סימן ז׳ (לז״עע 99 שורה 11 מלמטה) ויתר טעותי הדפיס הנמצאים במאמרי כי׳ מ״ס 28 אישום לן בימוי). — וגם בפי שמעיה או אבטליון •תכן נעת ההיא קריאת הפסיק (ט׳ פס) מוזר הייתי לאח• ונכרי לבני אמי יתרגם יונתן (שם) וחין נר עמין לבני אמי והוא כינליהם (יומא ע״א נ׳) שהכהן גדול (והוא אנטיגנים בן אריסטיבליס) קרא אותם בני עממין. — ונתפסוק (שם ל־ב) ותיעב לד' משול פר מקרין מפייס (יעיין ירשם ע״ז בשבת פ״ב ובע״ז ה׳ ונתרגם שם) נ״ל שרמזו נזה החקרנות הרקיניס לאנטיפאטער ובנו חייייס הנקרא מהם שור ופל (סנהדרין •“ט) מקרין מפייס כ׳ קרניו המנצחים בהריגתו להרבנן ומרווחא קודמים לפשיטת טלפיו יפיסיתיו נננין נח״מק ונס לא היה לו אלא קרן אחת במצחו כי גם על בניו ובני ביתו לא חס והרג נס בבניו ובמוחו נס מלכותו נדלדלה ונוולא — ובתקווחס נעה ההיא לעקניהא דמשיחא מסיים (פס. פסיק ל״ו ל״ז) כי אלתים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וכו' וזרע עבדיו ינחלוה וכו׳ — ולא העבד- דנית חשמונאי. —