Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 75

75 — הגבלן •סוס לאמר שהניייהא הזאת נשגיח qipz •מ• בית 5c• והתנבאו גזה שתמונת 5לליל נווי מימי נומא הנותן אוח בעמידתו לגבול מלכוח יומי ישים, כי תתפשט «לכיסם «הלאה לגבולם •עו״ש. — ואין דעת• נוחה בביאורו ני גס נימי בירן הראשונים ועוד קידם למו וכבר היתה מצודת רומי פרושה על כל הארצוס נם מהלאה לא',, ובכל דבל «שפע ומחלוקת באו המס נזריעם להכריע לא למען הציל העשוק מיד עושקו ולחויך השלום והאחדות רק למען חלק לבבם לבב הארן. לבב האחים והכסות, ונזה •חיו פיני כל תלויות וצפיות למי ואם כי בארצם עוד משלהבת וועד הישישים, גחון לארצם )ייעם תמכו לאנשים אשר צלמם נבזה בעירם, ואין דעש מדינתם נוחה הימנו ואשר יפוח היה לננס נו שיהיע מוכרח להיות נכנע תסח מנינם עי שיבוא עתו לבלוע אותו ח״ס וכאשר דנו ונהגו עצמם במלכות מצרים במחלוקת האידס פהילאמעעער פהישקאן יאח״כ בימי קלעאפאטרא ואחיה כך דנו ברוח הפשקניוה אשר למו, נץ האחים הרקינש יאיישענלוש, עד שנעשה נימים הללו א“׳ לפדאפינן רומי ע״י פומפייש וגאנינוש, ובאשר האריכו נזה הסופרים הראשונים והאחרונים, וא׳כ מה חידוש חידש לנו התנא בימי אנריפש השני או אחריו, לראות אח הנולד מהשגת גבול נערך מאה שנים ויוסר עוד קודם לו? והנ״ל אסרי שהרשונו חז״ל להקדים לפעמים את דברי המשניות עד זמן נחמיה בן חכליה (ע״ן שנח קב״ג ב,) נם אנו לא נאתר דברי הברייתא הזאת מזמן שמעיה ואנעליון החכמים והדרשנים הגדולים (פסחים ע' נ,) שראו את מעשי ד' ונפלאותיו במצולה — שמן קנה וציין) אחי נבנה ברך גדול של רומי ואיעליאה של עבום (שנת נ״י נ') והמת שיי נהעח צרה ורעה שקז ממלכת הבהניס כהני נ״ח, עת פירוד הלבנות ושנאת חנם נין הכתות ומחלוקות האחים הרקינוק ואייסענלוס, ועוד שמעיה ואנעל־,ץ ראו בחייהם שלשה עולמות בנוי וחרב ובנוי, חרב ע"׳ פומפ״ס וגאניניס, בנוי למראית עין ע״י צעזאר יהוריוש האדומי. — ומוי זאת ספרו לנו הקופרים מגאביניס שצות על עצת אלגקנייא אשת אריסענלוס שמצאה חן בעיניו) להרוס בל המבצרים אשר ביהודה והגליל, והרנה מערי הגליל שנכבשה מן נ"ס הראשונים מהעמים השכנים מה להחזיר אותם לנעליהם הראשונים, ולהם הרשה לנצר את הערים וערי נבול היהודים, ובכלל הפריס, ערי גבול הללו היה גס בית שאן אשר לכבודו שינו את השם נקראם על שמו נשם גאניניפאלוס, וערי גבול הללו היו לאבן נגן) וצור מכשול ישראל בשמירת עברתם ושנאתם — וגס זאת ראה גאניניס — גובאי הזה — אם כ׳ מלך אין לארנה •צא חוצן כולו, וככה עס ישראל אן) שנעלה מהם פערה מלכם במקרו השדרה לחזיר מיאור והם אנעיפאטער ובניו האדומים שהיו רעמערלינגע בגופם ונפשם, נכ״ז הבית הוועד מהסנהדרין והנשיא והאנ״ד שבירושלים הם המה הבריח המקשר אותם מקצה אל קצה ומסכים והכנישחא אשר בקרן בן שמן (או בן משמנים) •צא חורה ודבר י‘ מירושלים לכל א’,׳ וגס חוצה לה, להיהודיס יושבי נבל ומצרים, ועל ידם סוכל המלוכה להתחזק ניד הרקינוס שהית מכת הפרושים, ע״כ הנייח והגלה לתסנהדרין מלשכת הגזית ומלק אס מחוזות ובכל מחוזה ומחוזה יהיה מקום משפע נפרז מעשירי העם ואב"ד בראשם ולבל יהי לאחת יסר שאת ועוז מחברתה ועי״ז יתפתחו חושיי צווארם מהנ״ד שבירושלים, ואסר שתצא ממנה כל הדרה המה •היו הארבע קרנות אשר זרו את יהודה כפי איש לא נשא ראשי (זכריה נ' •עו״ם) ויהי נפשק הקשר בינותם, ויחחלקו הלבנות ויבואו ליד׳ מחלוקות והאמת נעדרת שנעשית עדרים עדרים בכתות שונות ואז לא •מדודו נהרואים. — וחכה הדבר הזה היה קשה מאוד בעיני שמעיה, וע״כ יפן לכל השומעים לקולו, שישנאו לרבנות נזה ולא יתוודעו לרשות (אבות פ״א מ״ט), וכאשר יאחזו הרומים q»j נגדי להושיב אותו על כסא רננות ולשימי קצין עם מחוך לירושלים יאמר בביתי אין לסם ושמלה ואנכי מפייס עצמי ממלאכתי לא תשימוני קצץ פס, וכאשר יושיבו הרומים נתמחוזות לפחותים והדיועים אז נעוח היה לננס כי העם לא יעו אחריהם ויהי' עינם ולבנם להניד שבירושלים וישמחו נאמרם להם בית די נלך — ואף כ• תמצה אשר ■נדן שמעיה טונה מאוד לפי שעה, נכ״ז היה אנעליון יושב מפחד וחרד פן יגלו הרומים לנ״ד הגדול שבירושלים להמחוזות או למקום מיס היעים (והוא ציר המדינה (רום) וצר החייבת (קיסיין) אשר מימיהם המה מים רפים להיושנים שמה בשפלה ומי מלא ימצו למו) ובירושלים יושיבו להפחותיס, ואז ממילא יפסק הקשר לירושלים ואדרבה גס התלמידים תחשיבים יהיו מוכרחים לילך אחרי רנם לשחות נצמא את דבריהם, pD