Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 50

האלה תוצאותם ימה החלק הב' יכליל דרכי ההסרה החיצונית. הסרה המילים והאוהיוה המסכנה על כל שורש קדום אם ע״ד יתוד קיים ומומלנן. ואם נג״י יסוד נופל ונמצא וכראה גו לפרקים. והכמהי »ה דעה המדקדקים קדמו!' אשר רתקוה לשפה בעבוהות משולשוהב קבעם ליסוד מיסד הבנות הלשון רק משלם אותיות שישיות לא פחות ולא יותר. כאלו נפח רוח נבואי גלב ראשוני המדברים המבעים ההיו מפוזרים במקומות ומחוזות שונות, להתנבאות כולם בסגנון אחי• ולפי דרכי כבר יתכן שימצאו׳ שרשים מבנין אות אחת מורגשת בחבור האום הצורית הכנופל לה באחת מצדיה לתת לה תואר ותמונה חיצונית והמה השישים היותר קדומים בלשון וראשי התמליותיה. וימצאו כמו כן מפוזרות אם בעינם ואם בשנוי מעש בכל המון הלשונות המזרחיות והמערביות. ותמצאם עין הדורש באם יאמן ידי שכלו לפשוע מעליהם מלבוש הנכר, המעולפים בו לפעמים׳ באשר בחרה לה כל לאום וגוי נפרד. אחרי התפלג הלשון האמות, ציורים ותמונות שונות, והלבשות מתחלפות. כפי עבע המקום ותכונת האקלים אשי נאחזו בה. כנודע. אולם לאשי יש בו מן הקשוי להעביר כל המון השישים תחת שבע הכקורת הלזו להוכיח בכולם ההגזרה ההיא הראשית, לאשר הלשין כפי אשר נראה טבעה ואיכותה ביתר הפלעה הנשארת לנו כ״ד ספרי הקודש אשר בידנו עתה. חלפו עברו עליה חליפים ושנויים רבו מספור עדי התגלגלה והגיעה לתכונה ההיא שנמצאנה כספרים הנ״ל• שמתי לי לחוק תפוש אמי הדרגה שניה לה. והיא הבנות השישים משתי אותיות מורגשות. והוכחתי זאת ההגזרה והראיתי מציאותה בכל המון השישים כלולים בלשון. החלק הג׳ יכלול הוראת המלים הראשים והנגזרים מהם העברייה או הארמיות והתלמודיות הראיתי הסתעפותה משישי לשון עבר. ולאשר הנחתי בזה דעת המדקדקים קדמוני. וברותי לי בכולכה דרך חדש סלותי לי לעצמי אי לזאת חשבתי למשפט• לשלוח העלים האלה על פכי מון בטרם הגמר ותשתלם הספר על פני כולו. למען אראה משפט המנקרים אשי אל מטרת מאמת יקלעו ולא יחטיאו. והיה אם ייטיבו דברי בעיניהם• טוב. תעייני הסכמתם להוסיף אומן והשתדלות נחוצה להשלים הספר ולהיציאהו אורה. ואם לאל ישימו מלתי ופעולת׳, לא אומר קבלו דעתי אולם אעשה כמצוות הסכמים המחוכמים. באמרם "בטל רצונך מפני רצון אחרים" ותהי זאת נחמתי. כי כוונתי היתה רצויה לענוד עבודת הקודש• נם כי מעשי אינם רצויה׳ אולם אחכה. כי תהלה לאל. ימצא נו הקורא הנבון חדשות בכל סעיפי הלשין. ואס המצא ימצא נו באלף השערות. השערה אחת קרונה ומאותתת; רב שכרי ופעולת׳ שלמה. ושתים אשאל ממך קורא אהוב! בטרם אפרד ממך. אם מצוא תמצא נו אחת מההשערות אשר יצאה כנר מעט חוקרי לשק קדמוני. אל החשדני למתפאר בנוצות זרות.והמשילני להעורב נמשל הנודע. חלילה לי. כי נעיר מצערה אנוכי יושב. ובית עקד הספלים לא לי למנה נאשר דל אני ואין ידי משגת. ואין לפני כ״א ספר אוצל השישים להנ״ז אשל מתוכו אסדר מערכי השישים. או אעזר נו נחפוש אחר משלים לאמת נמו ההשערות אשר אצל כל סעין> מההסתעפיות. כפי הדרך אשר תלותי לי. ואם שגגה תמצא נו נא אל באפך תוכיחני. דע כי איש אני עלול השגיאה כמוך. ואתת בטובך תודיעני. ומה שגיסי הבינני או אז תברכך נפש המתבל. (ההמשך במחברת הנאה אי״ה).