Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 34

לאמי: »שמיו «נפשותיכם פן תכרתו גלית לאחיכם, שונאיכם מנדיכם! לא גאלה חלקך, אשריך, גם אין זה הדרך נלך גה, כגר נפלו הימים הראשונים ואינם, כל העדה כלם קדושים כמוכם כמונו, עמך עמי ואלהיך אלהי! וכאשר טעמתי מצוף דנליך נלנתי לאל עליון אשר לא הקיר שנע ומחוקק מיהודה וישים אותך לאג נתוך עדתך אשל נה מלאת מקום אניך נ״ע וכה יוסיף לך האל זקנה ושינה אמונה, ותראה נשממת ניתך ונננין קריה נאמנה השוממה וה עגונה! זה ימים לא כניליס שלחתי לך אדוני ע״י הפאסט ספל ככני יצחק מחנרתי כ״ה; שים נא עיניך נדף 34 והשינני דנר כאשל עם לננך היקר ומה היא דעת קדמוניכם אשל נלי קפק מקרו ודרשו נזה הענין; והיה אם תסכים עם דעתי אז אשמח כמוצא שלל רג, ואם טעיתי אתי מלין משנתי, יאשים מחתום לפי לנצתי אלים עוד לאשי נין החרים הגנוהיס המה הראשונים אשל גנלו נמכמתם הנשגנה אף אם היא ממננגדת למולי. — מנעת אדוני היקר להודיעני מה פעלת אצל המיניסטעריום, אם חפשים אמס כעת משרת נצנא המלחמה כאשר עד הנה או אס תעגלו חלוצים גם אמס כמונו? אולי יש לך עוד לדנר אל המלך נעיר וויען הגירה ואם יודע לי עת נואך שמה, ואנה אמצאך, אז אשים לדרך פעמי לראותך ולקנל פניך; כי שאלות רנות סגנונו לשאול לך אדוני, והמצע יקצר מלכתונ לך כהנה וכהנה, ונאמתחתי מעט מזעיר מספריכם להאיר משכת עיני, לכן עדי מנעני ה׳ מכנוד לדנר אמך פה אל פה ולהניא לפניך כל הדנר הקשה אמרתי אציגה נא הנה שמן ממנהו ואתה נמסדך מוליכני אל מטרת האמת והשלום. א א'1 אסרו חכמיכם הראשונים — קודם ה' יוסף הרואה — החיתון אשר נו ריס משפחה וכי לא היתה שרה אמנו מבית הרן נת אחי אביהם? וכי לא אמר לאליעזר ״אם לא על בית אבי מלך ואל משפחתי?" וכי לא צוה יצחק "וקח לך משם אשה מגנות לבן אחי אמך?" וכי לא היתה רחל ולאה קרונות ליעקב? אף לזאת החרשתי, אמרתי אולי ממתן מורה והלאה נאסרו; אך מה תענה לגנות צלפחד אשר עליהן נאמר: "אך למשפחת מטה אביהם תהיינה בנות צלפמד לבני דודיהן לנשים?" ב כ״כ תמהתי על אשר לא תזכירו נזכרונות מדי שבת בשבתו גם שם נן בנו של ר׳ ענן הנשיא ושמו ר׳ יאשיחו ראש הגולה אחר אביו והוא שאול. H בספירה תתפרו ביום ראשון "היום אמד יום" אשר מדרכי הלשון לאמר שם המספר "אחד" אסר שם העצם כמו איל אמד, כבש אחד ולא להפך אשר לידיעתי לא נמצא כי אם פ״א במקרא (במדבר ל״ט אמד נפש) והוא חון מגדר הלשון בלעדי כי מן הראוי להיות נפש אחת נקבת ולא אאריך בזה. ך* צום העשירי אשר לכם בכ״ג* משרי — תמורת צום גדליה שלנו — לא ידעתי מקורו איה? אם לזכר עולי בבל (נחמיה ט' א') כאשר נתפריכם *) Jost gibt in seiner Geschichte des Judenthum's und seiner Sekten II. Band Seite 307 irrthümlich den 24 an. S. Len Clianunja III. Jahrgang Seite 291. Der Einse>»der.