Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 33

39 עי- הרקיע הוות כתא וראו העם האש במעמד ההוא וראה אברהם מנור עשן ולפיד אש ימו שרמז עניו הר״מ ]"ל: גס הפלוקופ״ם הניחו עולם קטן דומה לעולם גדול והראשון נמדרגס שכננו הננדל אשר הוא נפשנו האמסיח. ויעקב המשיל הדבר לסולם והנה י' נלג עליו לא בו. והתורניים המשילו )ה לאילן. ומכללם ההאר כי גבוה מעל גגיה, שומר רומז גם כן בלולב ולזה אמרו נחלקה התיומת פסול כי אין ביאשון שום ירוי וכסוכה גס כן רמזו על זה והסק־ רמז על העליונים ולזה התני כשלא יהיה מדבר מקבל טומאה מה שלא התנו כן בדפנות ושאלו רחבה שנעה וגבוה עשרה כל זה להערה. ופחות משלשה כלבוד דמי כי שלשה מלקי הנמצאות מתאחדים כמו שבארנו. וכל .אלו המשלים לחסרון י כח השכל האנוש נענעו והיותו נדבק בחמר והקשר הנצחי בהכנה ובהסתלק הכבוד מעל תעני יסור המשל ויושג הנמשל כיום ההוא יהיה י' אחד ושמו אמד: וזהו קוף מן שכונתי לבארו בזאת האגרה. והאל יכפר בעדנו כתבנו זה כי ידמה שסידוה היזכמוח היו נמסרות מקדם פה אל פה כמו שהביא ההכרח לכתוב הענת כחידה כן הניא העת לעיין במשכיות התפוח ולהשתכל בהן ועל כל עניין אין מוסרין אותו אלא בראשי פרקים: והש״י יסיר ממנו כל מטריד וכל מעים אשר מחוץ ומבפנים עד שנגיע אל ההצלחה האמתית אשר היא תכליק התכליות באורו המאיר כל מחשך כמאמר דוד ע״ס כי עמך מקור חיים נאורת נראה אור. אמן וכל ישראל חברים בכלל הברכה. תהלה לאל נורא עלילהך -שלמה ערג סוכות מממברה לשנת מאה ושלש לאלף הששי לתחלס סנוב הלנולם. ינייאתו בכלל מן ההעדר הגמור כי אין מון ממנו זולתו יח' וישתבח א״ס: דברי הברית והשלום. Mitgetheilt von Josef Löwy. אשר נכדתו ביני ונין ראש הקראים הישיש מהו' יוסף ל({א0&ווי£2ש, חכם עדת נעלי מקרא בעיר האליץ. (המשך). שלום וישע רב לחכם חלשים, נבין לחשים, רכב ישראל ופרשים, מוליך ומביא לאן קדשים, כבוד הרב מהו' יוסף לעאנאוויטש נ״י והמשרה שכינתו תחת עורית תחשים, יחדש ימיך לבקרים חדשים, וכל אשר תחת דגליך כגנוריס כחלשים, כלס יפרמו אף יכו שרשים! מת נעקו עלי מעשה אצבעותיך מן א׳ ניסן המלאים אמר החכמה והבינה, הרהבתי בנפשי עוז ותעצומים בקראי את הטורים פטדה וברקת ספיר גזרתם; קראתי למאהבי והראיתי להם רצונך הטוב ואשר כמחשנותי מחשבותיך עם אלהים ואנשים, לא כראשונים אשר שמונו לשכים בעיניכם ולצניניס נצדיכם יאשר הקימונו דלתים ובריח גדר מזה וגדר מזה לבל נקרב זה אל זה כל הלילה כי יחשכו ככני נשפם. — ורוח השימו נין עדרי צאן קדשים לבלתי היות שם ערוב — ויכלו מחלק את עם ה' ויעבר!, בין בתריו ויעבירו קול במחנה