Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 32

32 לגו קמנה קרא מממניו ולמעלה כמלאה זוהר כעין החשמלה. ואשר למטה כמלאה אש כי החשמל הוא הנהיר שבשלהנת האש ובאש הזוהר הוא השכל הראשון ולכן נקרא אור שכל והטפות הן האש הנקשר בשלהבת ולזה נאי אברהם אבינו ע״ה בספרו וכלן קשורות זו נזו כשלהבת קשויה בגחלת. ואמי משה ע״ת נתפר תורת י' ר״ל אשר אין נו דבל נמל בלי תועלת. וירא אלהיט את האור כי טוב ואמרו חכמי הקבלה כמדליק מנר לנר ומטיבם ולפי זה ההתאחדות היה יהיה שם העצם שהוא הכבוד והוא בעצמו שם תאר כולל כל הנבדלים והגויות עליונות ושפלות בעצמם והוא שוד בדול להורות כי הוא צורת העולם. ואסל שצייר קומת האדם ושם כפות רגליו מקרי הגוף ושם מן כפות עד הארכובות הגופים השפלים כאמרו והארץ הדוס לגלי וקרא גופות הגלגלים ירכתו וקרא השכלים הנבדלים הגון! העלי וני והעליון אל הימין וקרא ראשו השכל הראשון וקרא פניו אמתה מהותו אשל לא תושג כי יד על כש יה מלחמה לי׳ בעמלק מדור דור כי לא יושג בהשתתף עמו זולתו, ולזה תהיה המלחמה נצמית כמו שבאר האלהי לבינו משה ע״ה 25 וקרא אחוריו ימה שיושג והוא ההתיצבות על הצור. גס את זה לעמות זה עשת אלתיס. רצה להשלים הצורה ואמר. ודע כי כל הצמחים והחיים בארץ כעוף וכבהמה וכחיה וכו' עד סוף מאמרו כמו בזה כלו להשלים מדת הצורה ואמתתה בעיניס וידים וזולתם עוד נמשך אחר פשט הכתוב כאמלו ושכותי כפי עליך עד עברי: ולי נראה שרמז נו מה שנארוהו הפלושופים כי העולם הרומני והגשמי שני הפכים לא יקבלם נושא אחד ומי שזכה להתענג באור הרומני ישמר ממנו הגשמי ידע את אשר שם ולא יזכור את אשר תנת יתדבק עם הכל התדבקות השגה אחר התדבקות המציאות לזה אמר ושכוחי כפי עליך עד עברי. כלומר ששתר ממנו הנמצאות הגשמיות עד הסתלק השגות התדבקות עם הנבדלים. אמנם אמרו וראית את אמורי מפאת שהוא הכל וכבודו מלא הכל ומאמו כל: ירצה שהוא יראה אחוריו מצד השיגו הנמצאות אחר שהוא עצמותם המשובח וציודו כלל את כלם ובציור ההוא מתחדש הכל מאמו והוא אמרו וכל תמונת כל וזהו תמונת י׳ יביט. ירצה שכל הנמצאים הם תמונת הש״י אחר שהם בו במציאות היותר משובח והוא תארו אשר ייוחד בו ית׳ וזהו ותמונת יי יביט כלומר עצמות הנמצאות אשר הם תמונתו לא פניו ית' כי זה נמנע אלא בעצמותו האמת ית׳ ועל זה בנה שלמה ספר שיר השירים כלומר ראשו. כתם פז, צוארו. בנינו. רגליו חכו• שניו. קווצותיו. זה אינו כי אם מלקי העולם כלו והתעלות הנמצאוה בו. ואמנם עשו הנביאים המשל הנכבד והמשובח הזה שכשידעתו האדם מובטח לו שהוא בן עול!ח ־הבא: והש״י אינו גשם ולא כח קיים בגשם ולבלתי תכלית מהלתו אבל הוא נבדל למה שאין מציאותו בו כי אינו צורה חלה באמצעות המרחקים אבל האל בשמים למה שהוא נותן לו המציאות ועלוי המציאות אל מי תדמיוני יאשרה יאמר קדוש אמנם הביאם לזה לתת המושכל מומש ולזה עשה משה המשכן אשר הראתו הש״י בהר סיני ולזה ראו הנביאים ") בכ׳יא לראשון