Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 29

זה כן אינו נמנע כמה שהוא כעצמו שבל ומושכל שיהיה עלה למציאות חלקים מצד מה שיושכלו ממנו לצדדים מתחלפים מהציור היה מה שהוא צוייר אם כן מהמניע הראשון המניע לגרם השמים והוא העלה כנפש השמים רצונו לומר כעצם השמיני כלתי מה שיצוייר ממנו גלגל שבתי דרך משל והן הענין כאחד אחד רצוני לומר שכל אחד מהם שלמותו הוא ציור עלתו אשר תיחדהו וציור העלה הראשונה ובזה היה תנועתם כולם ימשבו לדכי אמד והוא הקדר הנמצא לכל וגרמים השמימיים אמנם יתנועעו להוציא מה שככת כאומן הצורות הנבדלות אל הפועל והם הצורות ההיולאניות עד כאן: הנה גליתי לך אמתת מחשבתי ושהיא דעת הפלותופים שיהיו לאלו הצורות שני מציאיות מציאות כפעל והוא מציאות ההיולאניות אשי להם. ומציאות ככח והוא המציאות אשר להן כאותן הצורות. ורצוני ככח הנה כמו שנאמר שהצורות המלאכותיות להן מציאות כפעל כהיולי ומציאות כשח בנפש עישן: ולזה מה שיראה שאלו הצורות להם שני מציאיות מציאות נבדל ומציאות בהיולי והנבדל הוא שכה לאשר כהיולי ואמנם יומתה הפעלה להיולאניות אל השכל הפועל יותר משאר הנבדלים כי היה הוא היותר מתדמה למציאותם השפל ולכן יוציא הצורות השפלות מן הכח אל הפעל כתמרים אחר הכנת הגרמים השמימיים לחמרים כמו שאמר כתפוח כעצי היער רצוני לומר שאין כהס עושה פרי כן דודי כין הכחות השמימיות כי אין מכלם נותן רק השכל הפועל וזה להאותות הצורות אשי הוא עושת אל הצורות השפלות יותר משאר הנפרדים כי הם כשאר השכלים כענין נפלא לא תצאנה הצורות מהם והם כעלה הראשונה כענין היותר משוכת שיוכל שיהיה ובאחדות הגמורה הפשועה. ולזה אמנם אמרו הפלושופים שהש״י אחד ושהוא היותר ,משוכח שכנמצאות וכזה הוא התחלתם. ולזה כאר הר״מ ז״ל כפר' י*ו פרק צור. ונצכת על הצור השען ועמוד על התכוננות׳ היותו ית׳ התחלה שהוא המבוא אשר תגיע י נ) ממנו אליו ירצה כזה שתכלית ידיעתנו בש״י הוא שנדע איך היא ית' המחלה כי כזה נדע כאמתת כל מה שבעכענו לדעתו ר״ל כשנדע כי הוא התחלה כצד שהוא שבל ומשכיל ומושג. יושג כצדדים מתחלפים והוא משכיל הצורות כמציאות היותר משובח שאפשר שיהיה ולהורות על היותו ית׳ התחלה כזה התאר תקנו משדרי התפלות היום הרת עולם כי הוא ית׳ מחדשו חדוש אמתי תמידי. ולהורות על קשר הנמצאות כו ית׳ מצד ההשכלה אשר היא עצמו אמרו אם כבנים רחמנו כרחם אב על כניס. ומצד הבדלם מאתו ית׳ כמציאותם בעצמם אמרו אם כעבדים עינינו לך תלויות עד שתחננו. ולהיות היא המשכיל כאופן היותר משובח שיהיה והקדוש שבקדושות והעלויים השלים המאמר כמלת קדוש. ואמר עד שתחננו ותוציא לאור משפנונו קדוש כי ממשפטנו וכחנו להתדבק עם הנפרד ית׳ הקדוש אמן. ובבאור אמר החכם נ״ר 4י) וזה לשונו: ומחוייב אצל הפלותופים שיהיה מה שישכילותו השכלים הנפרדים הם צורות הנמצאות והתדור אשר בעולם כענין כשכל אנושי אמר שיהיה השכל אינו דבר זולת השגת צורות הנמצאות מצד שתם כמלת חמר. — ״) רצונו אבן רש״ד. — 3י) הנדפש: יגיע.