Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 28

והוא שיראה אותם האדם אמר העלמם «ן החוש וימצאם בנפש. רצוני לוויי גמיש המשותף עוד תאמר הרפש למלאך ויתעלו וימחקו בדמיון ויפריד קצי*6 בקצת וירכיב קצתם עם קצת בי זה פעל הדמיון רק הס עדין מלקיים מלקיי6 פרעיים, והרה ישובו למציאות יותר משובח בהפשיעם השכל ויפממם צורי6 נכבדות רפרדות ותמורות כוללות בגדרים ובציורים או המגיע מהם בדעתו דיך משל ממציאות המגיע לו בגדר האדם והוא שהוא מי מדבר כי אין ספי! שהמצוייר ההיולאני ישוב אז שכל ונמנה מהצורות השכליות ועל זה רמז הר״ם כשאמר ") כי השכל כשישכיל צורות האילן והפשיע צורתו וכו׳. ואתת תוכל לדעת כי זה המציאות אשר לנמצאות רצוני לומר שכל בקנין ישיגהו הפתיחות במה שצורותיהם פותחו בשכל האדם באמצעות הגדיים וישיגם הרבוי מצד התיחשס לתם לצורות והתרבותם בעצמם, וכאשר יקשר עם אלו המושכלות כח הנקרא שכל היולאני פועל ויפעל בו השכל הפועל מה שנתנוהו שאר השכלים בתמלה והוא השיג עצמו יצייר הצורות הכוללות מופשעות בלתי מתיחשות לצורות הדמיונות ולגדרים ועניניהם ידיעת כללים אחדית פשועה כי השכל הפועל זה ענינו עם שהוא קבת הצורות האלו רצוני לומר שציורו קבת המצא הצורות השפלות לא הם צורות ושבת עצמו כמו שתם שבת שכל האדם הנקנה ואלו הענינים הם הבדל בשכל הפועל מהשכל האנושי כל עוד שלא ישוב מלאך. הנה מציאות הנמצאות בשכל נבדל ממציאותם בשכל האדם בענין •הכלליות והאחדות הפשיעה לצורה צורה ותהפשע מתרבוי הקורה לה אך בענין שיושפע ממנו אז תגיע שהישרה מה שאין כן נשאר הנפרדים לשבת. חמרם וכערין ששכל האדם' עלול מהנמצאות על דרך הנזכרת רצוני לומר שנראו לו תחלה עוד חקו בדמיון עד שנתלבש השכל מהן שהוא במחלת ענינו כלוח המוכן לכתיבה. ושנמצאות התחתונות עלולות מכרסם ישראל רצוני לומר שציירו להם הוא עלת היותם והוא מקבצם ולכן קראו התורניים השכל הפועל בשם הזה. עוד תדע כי כמו שנתעלו הנמצאות. ממציאותם ההיוליאני עד השכל הפועל כן לא יחדלו להתעלות מציאותם רצוני לומר מהותם כשכלים הנפרדים העשרה בפשיעומם ואחדותם בהם וזה יתרון המלאך האחד על האחר ר״ל כפי יתרון פשיעם ואחדות הנמצאות בכל אחד ואחד מצורף לזה צייר כל אמד מהם גלגל אמד הציור ההוא היא סנה נענים 'מה להמצא הגלגל ובדרך הזאת היה השכל האחד סנה לגלגל אחד רצוני לומר נמה שהוא מניני< אבל מאל ית׳ סבת הכל: ואמר החכם ני) זה לשונו: ואמנם מה שנמשך נו המנהג מאנשי זמננו שיאמרו נשמניע כך הגיע ממנו מניע כך או הושפע ממנו או חוייב והדומה לאלו המלות הוא דנד לא יתאמת מוננו על אלו ההתחלות הנבדלות כי אלו כלם מתארי הפועלים נתחלת המחשבה לא נאמת כי הפועל לא יגיע ממנו' דבר כי אם הוצאת מת שנכח אל הפועל ואין בכאן כח ולזה אין בכאן פועל. ואולם שכל ומושכל משלים ונשלם נו שהמושכל הוא עלה למשכיל ולזה אין הנה פועל ואמנם שם עלה ועלול על צד מה שנאמר שתמושכל הוא עלה למשכיל וכאשר היה ״) אבן רש״ד. — 1י) נס״ח לראשון מהמורה.