Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 25

- 25 - אגרת להחכם משה הנרבוני ן״ל (מאמי פילותלעי). Mitgetheilt von Prof. S. Pinsker. אמר שמחה )ה המאמר להסכם ר' משה 3ר׳ יהושע נרי דוד הנרבוני ז״ל נמצא הסס ידי בכתב יד בכרך אחד עס באור השמע הטבעי לאבן ר״שד מהעסקה ר׳ קלונימות בד׳ קלוכימות. ועם p׳ השמוס והעולם לאריסטו ובאור אגן יש״ד. והס המאמר הראשון וגי פרקים הראשונים ממאמר השי מסע׳ הנהגה ההוה לאריסטו הנקרא איקונומיקא. והנה ידוע שזה החכם המכונה ג״ב מיסטרו יידאל נולד בערך ה״א וששים בקרוב. ולמד אצל אביו בנערומו בפאדפונאן ונפער בשנה ה״א קכ״ב בקרוב. היה חכם גדול ועמוק בפלוקופיא וסד השכל (ואד וחבר פירושים על ספרי ערב, והנודעים מחבוריו הם: פירוש לכוונה הפילוסופים המכונה בערבי אל מקצד לאלגזאלי ופירוש על מאמר אפשריה הדבקות לאבן רש״ד. ופירוש להדמשים הטבעיים לסכם ערבי זה (הוא אצלי כ״י) ופירוש לסי בן יקטן. ומאמר בשלמות הנפש. ומאמר בבחירה נגד אגרת הגזירה לחכם אחד פלאי. ופירוש על איכה, ופירוש על המורה שכבר נדפק (ינבויין על אודותיו ועל ספריו בספר המפואר Melanges de Philosophie •Munk נ״י להסכם .juive et Arabe p. 502 ff אבל זה המאמר שאני נותן פה לפני הקורא בלתי ידוע עוד כפי הנראה להבינליאגראפען׳ שבזמננו שאילולי זה היה מזכירו זה החכם. ולפי שהוא קטן בכמות אמרתי לפרסמו ע׳יי הדפוס• (בגשם הוא גדול באיכות ונותן תוספת ביאור לפירושו בקצת מקומות לס׳ המורה. והנה זה המאמר שמכנהו המחבר בסופו בשם אגרת נתחבר עפ״י עדותו של הסופי שם בשנת מאה ושלש לאלן! הששי. והוא מביא ג״כ בו פירושי לספר הכוונות וגם חותם שמו בתוכו. אשר מכל "זה אין ספק יוהר שהמאמר הוא לו. ותוכן עניינו הוא פירוש על מאמר ארוך להרא״בע ז״ל בפרושו לפי כי תשא (שמות ל״ג כ״א) שמביא קצת ממנו כאן בקצת שינויים מבנדפס ונעור עליהם במקומם, ונדרך אגב ג״כ פירוש בדרך פילוסופי ובעל. הספירות או סכמי הקבלה (כמו שהוא מכנה בעצמו) על סיד שיעור קומה. אמנם מה שהקדים למאמר זה פסוק כל הנקרא בשמי (ישע׳ מ״ג זי) והניח ביאורו ליסוד בזת יצא בעקבות הפילוסופים והמקובלים הקודמים לו. וגם ר׳ שבתי דונאלו פישו בהקדמתו לספרו■ ובספר אצילות שהוציא החכם יעללינעק נ״י בספרו המצוין גנזי חכמת הקבלה דורש ג״כ זה הפסוק. ומעיר שם זה המכס שגם ר״ש בן גנירול כבר ביארו ע״ד הסוד. ויעויין ג"כ בספרו Beiträge zur Geschichte .27 .der Kabala 1. 2 u. II ובסוף המאמר הוא מזכיר גי׳כ מהנסת הפילוסופים עולם קטן, דומה לעולם גדול ואינו מן הנמנע להניח היותו הוא מעתיק ס׳ עולם קטן לר׳ יוסף גן צדוק ז״ל. עכ"פ צריך הדבר עוד לחקירה. וויען אדר התר״כג. — כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. למה שהייה הכל הוא השלם והשלם הוא אשר אין חון ממנו דבר ממנו היה הכל תאמתי הוא אשר אין חון ממנו דנר כלל וזהו הרינון נמלת 4