Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 24

אשל הובן לך, ועוד מעט תשתי תמצי את שמליו! לבה ולעילם ימים, ימידא לאמך אשל באהבתה עליך כל היום חופפת, ובל שמחותיה ותוגותיה ממך תצאנה לא ידעת עד כה יגון ועצבת, השמחה היתה אומנתך, ולתישי ששון -— טל ילדותך. (ההמשך במסנלת הבאה.) שיר לחנכה: (אל הלשון) Von Moritz Strauß, öffentlichen Lehrer. את לשון חי עולמים! בך צוה ׳11 «11< חתום בצרורות תוהו הוציא לאור, מלשונות קדומים לך נתן החנינה בך שעשועינו אבן פנה ירה בך מסיני אל עם סגולתו קרא — עת קרא אקרא תפלתי האזינה! עת אעפילה לעלות מרום הרי שיריך, נפשי תחרת לבוא היכלי שיריך, ממלא דשן נחת שלחנך השמיעיני 1 השקיני מנופת צוף מליצותיך ממרומי הגיוני עשתנותיך רוחך עלי האצלי הדריכיני < ישר אלך, בל אתע בנתיבותיך * בל ארמם ברגלי בשמי תגובותיך בין ערוגות ממעיך נובח תנהליני; עלי תשור תשורי מזבול מעונך, הורני נא גם משפט דרכי לשונך תטכיני בימין צדקך החדקיני!