Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 20

— 20 רגן שמעון, הוא אגיו של רגכו הקדוש, גנו מל רגן גמליאל 3ן מחלוקתו שלר' יהושע (מכאן עד סוף הפרק ת״א ל״ג) העולם קייס, שאלמלא אלו שלשה לא יהקיים העולם, שכיון שלא יעשו דין, ויגזלו ויחמסו זה לזה, ולא יאמימו דנריהם אחד לחגרו, ואין שלום ניניהם, העולם אגד וכלה, שהורגין זה את זה, וכל דאלים גגר. והכי קאמר על.הדין מתקיים העולם, ואפילו יעשו הדין לא יתקיים אם לא ישפטו אמת, כדכפיג ושפטתם צדק, מה כתיג נפרשה, איש על מקומו י גא גשלוס, ואפילו ידונו וישפטו אמת, לא יתקיים העולם אם לא נשלום, דכמה גדול כח השלום, דכתיג ונתתי שלום גאר׳ן, הכל תלוי נזה. ודריש מכילתץ על שלשה דנרים העולם עומד, הכי קאמר, גזכות שלשה דנרים שישראל עושין עומד אפילו כשדנין אמת ובשלום לא יעמוד, ויחזור לתהו ונהו, אם לא נח!ט המשולש, ואז לא נמהרת ינמק. וגמשניות מדוייקות אין כמוג המקרא אמת ומשפט וגו׳ ונראין הדגריס לפי שגמקרא אין כמוג .ושלום, אלא ומשפט שלום גלא ו״יו. והמקרא גמרי עשר גנגואת זכריה אלה הדגריס אשר תעשו דגרו אמת איש את רעהו אמת ומשפט שלום שפטו נשעריכם ר' חנניה גן עקשיא, פי' בייש פירקין למה נהגו לאמרו. שיר לר משה ן חביב. Mitgethcilt von Dr. A. Jellinck. עלי גנות המגלות שער ראשן ולא ידעו כי שער ג אשת ערות. (אמר אהרן יעללינעק; השיר הזה מונא נס׳ דת נשים לר׳ משה נגרין, ומספר שם שעגר נמקום אשר מיה מנהג כל נשי המדינה ההיא, לגלות שער ראשן ונזמן ר׳ משה נגרין לא התפללו גמקהלות ולא הוכיחו את העם גלשון נקיה וע"פ חוקי חכמת הדינור וההלצה, ע״כ אל תאמר שהימים הראשונים היו טונים מאלה:) נא וו בניות עירי כהיוד תפארת מתעטריות מוסר ולא תפרענה אכן שער ראשן תגלינה כי צהיוב אדמדם הוא וראיע תפרענה I T I•• T נ ־ T V י J T ו T v T | *; T אולי מיריות הן ולבן תמיד ראש לא תגלחנה אבל תפרענה חוקר כליות איילז ישלם להן כפרי חסידותן וכן תפרענה.