Kokhve Yitsḥaḳ · 1864-01-01 · 30 (1864) · p. Seite 9

מעיר אל מדם מזמן המוגבל האחרון כנרמז בנוצר חסד לאלפים ואינו רואה ואינו יודע: פרק י״א הדבור אי אפשר לא בפחות משתי אותיות וזהו יסוד אש והוא נרמז באותיותיו האות של מעלה כמראה חשמל והאות של ממה כמראה אש כנרמז נדודי צח ואדום לפיכך מלה זו רומזת על פנים ואל אסור ואל אחד יאל שני יאל ימין ואל שמאל ושתי האותות מצויירות בשש שש כנפים שהם קצוות נאמרו מניף האין לאמו! בכנפות הארן כנפות כסותך מה שאין כן נשאר האותיות א״ב להעיר ג״כ אל שנים עשי הנבנים מהשם הנכבד ואל י״ב צורות גשמיות כוללות ואל י״ב שמות פשועים כוללים המשפרים כולל ואל י״ב גופים כללים פשומים ר״ל מחוברים מסומרן צורה בלבד שהם מעידים על מציאותם בענין שאי אפשר בזולתן ולא בזולת אחר מהן כמו שהעירותי אל קצתן בחיבורי הקודם וממה שצריך להתבינן נו הוא שהימין הקודם לשמאל אלא שהצורות השוקעים בדפוס העליון הקודם הן שמאלית פונות לנגד שבתם שהיא הקצה האמצעי דרך משל והבולטות הן ׳מיניות עונות כסדר העגול ג״כ לנגד אותה סבה בהכרח ובזה עיון דק למוד" והמבין הזך המעיין היטב ברמזי ד:’אל ע״ה נאמרו חזה הוית די כיסוון רמיו ועתיק יומין יתיב וסערין עתיחו יייימיך שכלו באותן הרמזים על פי הסדר שהם נמשכין עליו יעמוד במשעול סתר מציאות העולם וסתרי סתריו מראשו ועד רגלו עמידה כללית אשר אין דיך לנטות ימין ושמאל המשכילים יבינו. פרק ’‘ב מן הידוע הוא שהתנועה המקונבת אין דרך לנעלי העיון ולא צד ליכנס אל החקירה על התחלתה אמנם אנחנו המחזיקים בתורת משה יבינו ע״ה המאמינים בחידוש העולם אינו רחוק אצלנו לחפש אסר התחלות התנועות הסבובות דרך ההיקש השכל" ודרך הסברא מיושרת ומכללם תנועת גלגל השמש ואומר כי המחקר השכל" יניאנו לשער התחלת תנועתו באחת מארבע נקודות ר״ל ארבעה רגעים והס רגע היות השמש בנקודה מזרחית או רגע היותו בנקודת מצי שמים על הארץ אי יגע היותו בנקודה המערבית או רגע היותו בנקודת חצי שמים מתחת לאין שהוא רגע והרחיב זריחתו נקצה המזרח וכבר העמיקו קצת הקודמים מחכמי אומתינו והרחיבו העיון אחרי חקירה זו ומשכם ענינם ליחס התחלה זי אל רגע היות השמש בנקודת מצי שמים על הארץ עם היות מהלך השמש יאותו רגע אל קו השוה ר״ל היותה בראש שלה או בראש מאזנים ומה מאד הטינו לראות לפי שאותה נקודה האמצעית היא מסברת שני הקוים הישרים החולקים את הגלגל המישור לארבעה מלקים שוים אל זייות נצבות ויהיו אז כל סלקי עגולת האופק שהוא האופן המפריש פונים אל זה בשוה וזו היא הערת הכתוב נאמרו להאיר על האר׳ן לפיכך נמצא השמש באותו רגע ובאותו חלק מאיר על כל קצוי העולם וזו ענין צהרים בכל יום באותו רגע גס כן רצה נו צהר בפאא מזרח וצהר בפאת מערב ובכל החלקים והרגעים הנשארים אין אורו כולל כל קצות הארץ מצד היות הארץ כדורית עגולה כמו שהתבאר היטב בחכמת התכונה וזו היא קדימת ■הלילה ליום בהערב השמש בנקודה המזמ!י' תכף זריחתו עליה באומו בעצמו והוא שהמשילוהו בחוט השערה וכעי נטות השמש לצפון ולדרום תקצר השמש ותשתנה מדת הימים והלילות בקוצר ובאורך ויתהפכו עליה המקרים הנמשכים אמר התקופות הארבע והנטיה מנקודה זו זמן העובר עליה היא נטית מקו היושר לאיזה צי שתהיה ורוב 2