Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 86

על הזרות נדתצינו. ר. ואף אמנם שגיתי׳ רצונו אן> אס אונת הוא כיושר אמרתם ני שניתי, מה לי ולנס על זאת! משוגתי אתי ולי הניה. ואני עתיד׳לימן דין ואשגון עליה ואין לנס דין ומששנו לדכיאני על כזאת! ה. אם אמנם, ואס אמת הואשאטאתי, תוכלו להתנשאות ולהתגדל עלי, אן אז מוכרתיס אתס להעיד -נראיות נאמנות על ארפתי, למען את כל ונונאת, ני תונוא הנני ו. רעואיפה׳ אן דעו ני לא כן הוא וני האמת אין אתנס ׳ תן> הנני מכל פשע זן ולא עון גי ומעולם לא תעאתי, רק סדי עות עלי את היין לס3ות נסתרות . יז. רוחי זרה, נ3ד 3ארתי די 3אי ענין תלת זרה ע״ד ההשאלה 3סי' נו׳ו עיי׳ש ולא אכפיל אמדיסלרוא. רוחי , תלינו נמה פעמים 3תנ״ן השאלתו על רעיונות הזועפים אוגמוטה׳ ורצונו ד3ר זר הוא 3עיני אשתי עלי תנו ת י, תענין ואנותי את אשר אאו; (שתות ל׳ג י״ט). לבני בטני, היינו לגני הרגשות׳, ועל צעקי על גודל כאגי, ותוס3 בני 3טני ע״ו ההשאלה על ההיגשית הפנימיות כמו על הרוג,וכמר התו תעי לו וירמיה ל״א כ ) כל תעינינן יתהליס פ״ז זי ' ולא יתכן להפיגו על גניו ממש, ני כגר מתו! ואאיו לא ,נקראו גני גטני, ועל אשתו מרינו גאתה שאמרה : גרן אלהיס ותות! יח. ערלים׳ מענין עול ואון, ונא ידעתי על מה דאקו המגאריס לפרשו מענין ילריס• יט. נהפכו בי׳ היו למתנגדי׳ היפן תמה שהיו נגר! ומוסג על כל הנאמר לתעלה: עגוי י אשתי׳ תהי סודי וכל גרי גיתי כולם נהפכו גי. כ. עצמי׳ עצמות׳ ׳ גלותה כל גני אדם עזגיני ואי; לי עוד -גקות והתאגדות עס שים געל אי. כא כל עצמי׳ תעני! ועצתי לא ננאד ממן לתהליס קליט ט״ו) דנק יק נעצתי מגשרי, ונזה על כי נכחדת תקומי מעם כל אי. ואהמלטה. גהתפעל, מוכרת למלט את עצתי הנני. גאין אדם ■עוד גארן לעזר לי וכולם רהקו תתני, ומוסקי עור להפליג גאתרוכי נס גגשרלא נדנקי עוד שני ני נתק כני ניאגעור לגר. בב. למה תרדפוני׳ גם אתסכמו אליו' ומבשרי׳ גגגול שתתנו, כלומר הננס רואים ני כל כן נדל הנאג עד ני הנני רק ונחוש מנשרי, המעט עוד זאת -עיניכם ולא שנעה עוד נקתתנסלנגדי! כג. עד גמירא. יגים נלאו נספר הזה ונקשו הראות והוכיח מהונו שכפר איוגגתתיית המתים מהשארת הנפש׳ וגאמת גיל שנפידעת האומרים: ניתחגרו איש אאד ואיוג לא היה ולא נניא, נאשר גלי ספק היק הדעת האמיתית ונפרט לפי פירושי נפי'הזאת, יעיד ויניד להיפן: שכל אמונתו והקוהו גסשארת הנפש ונא הסתפק 3ה מעילם נצל וכלל, נאשר יתנו עדיהם ויצויקי הפסוקים הגאיס. ולא נכון היא להתחכם ולשים דגר נזה גס' הזה, ני התאגד גדה לו שס איש׳ אשר אגלי נפל לו גנעיתיס ותאיתה לא נעדר לו מגל טוג הארצי, וא״כ שם לנגר •עיניו, ני נסהו השם לדעת אם צא יקין גתונאתו, ונתן אותו ניד השטן ואילו היסורין, וכל אלי וכל תנה שלא עליו, כל כאג לא הראיק תתנו למען הרעימו: גנידת האוהגיס, כליון גנים ואשת מדנים, כלימות ואיפוה ׳ לדעת הישתור ננל מאת מלותיו, וחא״נ העמיד המלין מיל פנינו חולשת דעת האדם אשר מיד נגדן ה ■רואו גקדנו; אן גכל זאת מוסדי אמונתו לא התמוטטו׳ ואדני ידאתו עמדו על עמרם. והוא למוסר לנו להתחנאות געת הזעם אן נמעט רנע עדי ענדו׳ וא״ג מי יסכל פה לחקור אחרי איש נכה רוא׳ מודדן» תמיד גלי אשן מתיגית ויגונות דנלהותאין ספורות, מה אמר ומה דגר? לכן שוא חקיות החוקרים פה ולהג הרנה יגיעת נשר; ניראה והתגונן נתאמיו פה ותמצא ההיפן, אתר: מי ית! ויוחקו מצי לנצח׳ למען יקראם כל איש׳ ואז מוגטאני שיחיה עוד נגר תמים