Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 85

— 85 — כמו לא — עם, לא אל (רנרים ל״3 נ״א) לא —ען (ישעיה י' ט״ו) אל מות (משלי י׳ננ״׳ת). ונחה, מענין ורגז ושתק ואין נתת (תשלי נ״ט ט׳) הוראתו סס על גמר רתיתוך הדין נכת השופט והתנחם פה איוב: ני ישלמו ימי אבלו בקרוב היום הדין הגדול. ויתורגס 3סי״ז: auch der Hölle Mächte werden -sich senken, wenn der Uebcrirdische alles schlichten wird ועיין נאור' ע׳ם ושית על עפר נצר לקמן ויתורגתו: Schon ist zerstört mein Odem, meine Tage sind hingeschwunden, Gräber sind mein Antheil. Wenn doch die Verachtlichen nicht bei mir wären, bei deren Widerspruch mein Auge weilen muß. O zeige doch etwas' vertrete mich bei dir! Wer sonst würde für mich hafte»? denn ihr Herz hast du der Einsicht verschlossen, auch beim Rechte kann sie sich nicht erheben. Um Theilnahme soll man Freunde «»sprechen müssen, wann der Kinder Augen hinschmachlen! — Ha, stellte ec darum zum Spottlied der Volker mich, damit ich Ueberredung den Zweiflern sey? Ward darum mein Hoffen durch Leiden getrübt, weil meine Nebengeschöpfe den Schatten gleichen? Ha, darum sollen Redliche vernichtet werden, da doch der Reine durch den Heuchler sich ermuntern sollte!! Daß der Froinme fest am Wandel halte, der Unbefleckte an Standhaftigkeit znnehme! — Doch, ist es so, solltet ihr reuig bittend kommen, so ich keinen Grübler unter euch finden soll. Hingeschwunden sind meine Tage, zerstört meine Anschläge, die Gefühle »!eines Herzens. — Die mir Nacht in Tag umwandelten; Licht wäre nahe mir. auch in der Dunkelheit. Wie könnte ich hoffen noch, wenn schon mein Haus mir eine Holle, im Dunkeln bette ich mein Lager — so, daß der Zerstörung ich zurief: ״Du bist meineSWunsches Ziel! ״Mein Stoff! meine Schwester"! der Fäulniß! Wo wäre etwa noch meine Hoffnung?" Meine Hoffnung, wer wird diese schauen? — Doch werden auch der Hölle Mächte sinken, wenn alles zu Staube wird —ist Ruhe. יט א. מעבה איוב, תרה לו על רעיו על אשר נם התה מדכאיןאותו נמליך ולא לנד שיד אלוה יגעה נו, ואתר: אס יש נדעתנם ששגיתי, אתם הטועים, אלא לא נן ני שדי עותגי ונס מאתו היתה כזאת לי שישכתוני רעי ומיודעי יעזנוני ונס ענגי ימרדו ני, ונל נאי שער עירי יסירו מעליהם מוסרי המשמעת, ואשתי תפיק תמיד רינ ומצה, גאלה וגאלה מאתו יצאו, אולם מי יתן ויוהקונל מלי ודנרי, אז ידעתי נאמנה ני ימיסינואו, אשר נהם יתיה גואלי, יהיה מי שיהיה, ואף אם האתרון נארן הנהו, ננון לני נטוא ני ינא! אן אז אהיה ננר יושב נסתר עליון נחוג השמים וגויתי טמונה נתיק האדן, ואשיג מה שלא השגתי פה נארן השפלה הלזו, סגור ננית סוהר מאפל הגוף ונאסרנמוסרי התאוות הגשמיות , וגס אתס נתוני תדעו ותנינו אז: ני לא היו דנרי עתה דנרי תהו\רות, אשר נקש רות תשאם וסערה תפיצם, וני להיפן שורש דגר נמצא ני! ג. לא תבושו תחברו לי י מענין הנית פניהם 1 ישעיה גי טי) וה״א הפעיל